מאגר ספרי קודש

סימן צ - דין עשיית חפציו בלא מלאכה

סימן צ. דין עשיית חפציו בלא מלאכה, ומלאכה ע"י גוי, ובו כ"ג סעיפים:

(א) יש דברים שהן אסורין בשבת אע"פ שאינן דומין למלאכה ואינם מביאין לידי מלאכה, ומפני מה נאסרו, משום שנא' אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי וגו', וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר. מהא דכתיב וכבדתו מעשות דרכיך דרשו רז"ל שלא יהא הלוכך בשבת כהלוכך בחול. לפיכך אסור לרוץ בשבת. אבל לדבר מצוה מותר לרוץ (מדכתיב דרכיך משמע דרכיך אסורים אבל דרכי שמים מותרין) ומצוה לרוץ (ע"ל סי' י"ב סי"א):

(ב) ומהא דכתיב ממצוא חפצך, דרשו רז"ל חפציך אסורים אפי' אינך עושה מלאכה, כגון שהוא מעיין בנכסיו מה הם צריכין למחר גם זאת אסור. וכן אסור לטייל בעיר כדי למצוא סוס או ספינה או קרון לשכרם אחר השבת אם ניכר הדבר שהולך בשביל כך. אבל לשמור חפציו או חפצי חברו מותר:

(ג) אסור להחשיך על התחום, דהיינו לילך בשבת עד סוף התחום או פחות ולהתעכב שם עד שתחשך כדי למהר דרכו לילך משם ולהלאה, שכיון שהולך משם ולהלאה במוצאי שבת, ניכר הדבר שעיקר הלוכו היה בשביל כך, ודוקא כשמחשיך שם כדי לילך ולעשות דבר שא"א בשום אופן לעשותו בשבת, כגון לשכור פועלים או לתלוש פירות או להביא פירות המוקצין, שאין שום היתר לעשות דברים אלו בשבת. אבל מותר להחשיך על התחום כדי להביא בהמתו, כיון שאם היו בתים עד שמה קרובים זה לזה שבעים אמה, היה מותר להביאם גם בשבת. וכן להביא פירות התלושין שאינן מוקצין, מותר, כיון שאם היו מחיצות מקיפות כל הדרך היה מותר גם בשבת, וכל כיוצא בזה. וכן מותר לילך בשבת תוך התחום אל הגינה לתלוש שם פירות במצ"ש, משום דאינו ניכר שהלך בשביל זה, אלא הרואים יאמרו שהלך לטייל או לבקש בהמתו שנאבדה לו ואח"כ כשהיה שם נמלך ונשאר עד הלילה כדי לתלוש פירותיו:

(ד) ומהא דכתיב ודבר דבר, דרשו רז"ל שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול. הילכך אסור לומר דבר פלוני אעשה למחר או סחורה פלונית אקנה למחר. והיינו דבר שהיום אי אפשר לעשותו בשום אופן. אבל דבר שהיה אתה צד לעשותו היום אע"פ שעתה אין זה הצד, מותר (כמ"ש בס"ג). ולכן מותר לומר למקום פלוני אלך למחר, רק שלא יאמר לשון המשתמע שילך בקרון, וגם לא ירבה לדבר בזה. ואפי' בשיחת דברים בטלים אסור להרבות. ואסור לספר בשבת דבר של צער. אסור לאדם לחשוב תשבונותיו בפיו בשבת בין חשבון שעתיד להיות בין חשבון שכבר עבר אלא שצריך לו עדיין לידע אותו, כגון כך וכך הוצאתי על בנין פלוני לשכר הפועלים ועדיין נשאר בידו משכר הפועלים שצריך הוא לדעת את החשבון, אסור. אבל חשבונות שאין לו בהם צורך, מותר לחשבן, ובלבד שלא ירבה בהם שאסור להרבות בשיחה בטלה בשבת כמש"ל:

(ה) מדכתיב חפצך, למדו רז"ל דאין אסורין אלא חפצי האדם, אבל חפצי שמים מותרין. לפיכך מחשיכין על התחום משום צרכי מצוה. וכן מותר לפקח על עסקי רבים בשבת, כגון לילך לשלטון או לבית ועד השרים לדבר בשבילם, שצרכי הרבים הם כמו חפצי שמים. וכן מותר לדבר עם מלמד אודות תינוק אם ירצה לקחתו ללמד עמו ספר או אפי' אומנות, שזהו ג"כ מצוה שאם לא תהא לו אומנות לפרנס א"ע ילסטם את הבריות. אבל אסור לשכור את המלמד בשבת, כי השכירות הוא שבות גמור ולא הותר אפי' בשביל מצוה, ורק מה שאינו אסור אלא מפני ממצוא חפצך ודבר דבר, זהו הותר בשביל מצוה ומותר להכריז על אבדה בשבת, שהשבת אבדה מצוה היא:

(ו) מדכתיב ודבר דבר למדו רז"ל דדוקא דיבור אסור אבל הרהור מותר. ולכן הרהור בעסקיו מותר. ומכל מקום משום עונג שבת, מצוה שלא יחשוב בהם כלל. ויהא בעיניו כאילו כל מלאכתו עשויה, וזהו שכתוב ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך, והרי אין אדם יכול לעשות כל מלאכתו בשבוע אחד, אלא יראה האדם בכל שבת כאילו מלאכתו עשויה, ואין לך עונג גדול מזה. ומכ"ש שלא יהרהר בדבר שגורם לו טרדה או דאגה:

(ז) מותר לומר לפועל הנראה בעיניך שתוכל לעמוד עמי לערב, אע"פ שמתוך כך מבין שצריך לו לערב לשוכרו למלאכה, לפי שלא נאסר אלא דיבור מפורש. אבל לא יאמר לו היה נכון עמי לערב, שזהו כמדבר בפירוש שרוצה לשוברו:

(ח) השוכר את הפועל לשמור לו איזה דבר, אסור להפועל ליקח שכר שבת בפ"ע. אבל אם היה מושכר לשבוע או לחודש, מותר ליטול בהבלעה גם שכר שבת (וע"ל סי' ע"ג):

(ט) אסור ליתן מתנה לחברו אלא דבר שהוא לצורך שבת. וכן אסור ליתן משכון לחברו אלא אם כן הוא לצורך מצוה או לצורך שבת. ולא יאמר לו הילך משכון אלא נותן סתם:

(י) שטרי הדיוטות דהיינו שטרי חובות וחשבונות ואגרות של שאלת שלום, אסור אפילו לעיין בהם בלי קריאה, ואע"פ שאינו אלא מהרהר מ"מ אסור. ולא אמרו דהרהור מותר אלא כשאינו ניכר שמהרהר בחפצים האסורים, אבל כאן שניכר לכל שמהרהר בחפצים האסורים הרי זה בכלל איסור ממצוא חפצך. ומי שנשתלחה לו אגרת ואינו יודע מה כתוב בה, מותר לעיין בה כי שמא יש בה דבר שצריך לו לגופו, אבל לא יקרא בפיו. ואם יודע שאינה רק מעניני משא ומתן, אסור אפילו לעיין בה, וגם אסור בטלטול משום מוקצה:

(יא) כותל או טבלא שיש בו אתה צורות או דיוקנאות (פאטרעטן) וכתוב תחתיהן זו צורת פלוני וזה דיוקן פלוני, אסור לקרות כתב זה בשבת, ואפי' לעיין בו בלי קריאה אסור. וכן ספרי מלחמות וספרי דברי הימים של מלכי או"ה, וכן מליצות ומשלים של שיחת חולין כגון ספר עמנואל ומכל שכן דברי חשק, אסור לקרותן בשבת ואפי' לעיין בהם בלי קריאה בפיו, ואף בחול אסור משום מושב לצים אפילו הם כתובים בלה"ק. ובדברי חשק יש עוד איסור שמגרה יצה"ר בעצמו. אבל אותן ספרי דברי הימים שיוצא מהם עניני מוסר ויראת שמים כגון ספר יוסיפון וכיוצא בו אפי' כתובים בלשון לע"ז מותר לקרותם אפי' בשבת. ומ"מ אין ראוי להרבות בהם:

(יב) אסור למדוד בשבת אתה דבר אם הוא לצורך, אא"כ הוא לצורך מצוה:

(יג) במקום פסידא מותר לדבר בצרכיו בין עם ישראל בין עם גוי:

(יד) כל דבר שהישראל אסור לעשותו, אסור לומר לגוי לעשותו, דאמירה לגוי הוי שבות. ואפילו לרמוז לו לעשותו אסור. ואפי לומר לו קודם שבת שיעשה בשבת ג"כ אסור. וכן אסור לומר לגוי בשבת שיעשה לאחר שבת, ודבר זה אינו משום שבות כיון דהמלאכה נעשית בשעת היתר, אלא אסור משום ממצוא חפצך, ולכן לצורך מצוה מותר:

(טו) אפי' אם הגוי בא מעצמו לעשות איזה מלאכה בשביל ישראל, צריך הישראל למחות בו. ולכן גוי שרוצה להסיר הפחם מנרות של ישראל כדי שידלקו יפה, צריכין למחות בו:

(טז) אם רואה אדם שיוכל לבוא לידי הפסד כגון שנתרועעה לו חבית של יין וכדומה. מותר לקרות לגוי לשם, אע"פ שיודע שהגוי בודאי יתקנו, ואפילו במלאכה גמורה, ובלבד שיזהר הישראל שלא לומר לו שום רמז צווי לתקן. אבל מותר לומר לפניו כל מי שיציל הפסד זה לא יפסיד שכרו. ואין לעשות זאת אלא במקום הפסד מרובה:

(יז) דבר שאינו מלאכה גמורה ואינו אסור אלא משום שבות, אם הוא צורך מצוה או במקצת חולי, מותר לומר לגוי לעשותו. ומזה נהגו לשלוח גוי בשבת להביא שכר או שאר דבר לצורך שבת אף במקום שאין עירוב. ואין להתיר אלא בשעת הדחק שאין לו מה לשתות, אבל בשביל תענוג בעלמא אין להתיר. ולומר לגוי להביא מחוץ לתחום, אפילו בדיעבד אסור בשבת מה שהביא. וי"א דה"ה במקום הפסד כגון לטלטל סחורה הנפסדת מן הגשמים, מותר ע"י גוי. ויש לסמוך על דבריהם במקום הפסד גדול:

(יח) בעת הקור מותר לומר לגוי להסיק את התנור משום דהכל חולים אצל הצנה. אבל אם אינו מוכרח כ"כ, אין לעשות זאת. וגם אסור להניח לגוי שיסיק את התנור בשבת אחר חצות היום כדי שיהא חם בלילה:

(יט) אסור לשלוח גוים חוץ לתחום בשביל קרובי המת או בשביל ספדן (וע"ל סי' קצ"ג ס"ח):

(כ) גוים המביאים תבואה לישראל בחובותיהם והישראל נותן לו את המפתח לאוצרו והגוי מודד ומונה לשם, מותר, משום דהגוי במלאכת עצמו הוא עוסק, כי אין התבואה של ישראל ער לאחר המדידה. והישראל מותר לו לעמוד שם שלא יטעה אותו, ובלבד שלא ידבר עמו כלל מן העסק. אבל אם הביאו לו תבואה שלו, אסור לומר להם לפנותה מן העגלות לתוך אוצרו, ואפילו אם מעצמם רוצים לפנותה צריך למחות בהם:

(כא) גוי העושה גבינה מחלב שלו והישראל רואה את החליבה והגיבון כדי שתהא מותרת לישראל ויוכל לקנותה לאחר השבת, אעפ"י שהגוי מתכוין בשביל הישראל למכרה לו הרי זה מותר, כיון שהגבינה עדיין של הגוי היא ולטובת עצמו הוא עושה. ומותר להישראל אפילו לומר לו שיעשה, ואפי' בשבת, שמותר לומר לגוי עשה מלאכתך אפי' מגיע לזה ריוח להישראל:

(כב) גוי שקנה סחורה מישראל ובא בשבת לקחתה, אם אפשר יש למנעו:

(כג) מי שיש לו יארצייט בשבת ושכח להדליק נר של יארצייט, יכול לומר לגוי בין השמשות שידליק. אבל לא בשבת (מג"א סימן רס"א סק"ו):
אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ציון סייג נ"יספר הרב דבש מסלעדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרהיה שותף להפצת האתרלוח שנה עברי / לועזי
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 077-2218-148אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר