מאגר ספרי קודש

סימן עח - הלכות קריאת ס"ת בשבת ויו"ט וחיובם

סימן עח. הלכות קריאת ס"ת בשבת ויו"ט וחיובם, ובו י"א סעיפים:

(א) כשמוסיפין בשבת, יכולין לקרות כהן או לוי לאחרון, כיון שכבר השלימו ז' גברי וגם שהוא האחרון מעיקר הקרואים (חוץ מן המפטיר). וכן למפטיר יכולין לקרות כהן או לוי. ואפי' כהן אחד לאחרון וכהן אחד למפטיר יכולין לקרות, כיון שהקדיש מפסיק ביניהם. ובשמחת תורה שמוציאין ג' ס"ת, יכולין לקרות כהן אחד לחתן תורה וא' לחתן בראשית וא' למפטיר, כיון שכל א' קורא בס"ת אחר. אבל בר"ח טבת שחל להיות בשבת אעפ"י שמוציאין ג"כ ג' ס"ת, אפילו אם רוצים לקרות בס"ת הראשון ח' גברי, אין רשאין לקרות להכהן שיהיה השמיני כיון שעדיין אין משלימין הקריאה בספר זה, והמשלים הוא בספר השני שקורין בו פרשת ר"ח ואז יכולין לקרותו. וכן הדין בשבת פ' שקלים ופ' החודש כשהם בר"ח:

(ב) אם קראו לכהן או ללוי באמצע המנין, יעלה אחר במקומו והוא ימתין אצל התיבה ויעלה למפטיר או לאחרון לאחר מנין הקרואים:

(ג) בשבת שקורין שתי סדרות, יש לחבר הסדרות עם העולה הרביעי:

(ד) קללות שבפרשת בחקותי ובפרשת כי תבא אין מפסיקין ביניהן וצריך להתחיל פסוק אחד מקודם. אך למען לא יתחיל בפרשה פחות מג' פסוקים, צריך שיתחיל ג' פסוקים קודם הקללות, ולבסוף צריך ג"כ לקרות לכה"פ פסוק א' אחר הקללות, אך יראה שלא יסיים פחות מג' פסוקים מן התחלת הפרשה (ע"ל סימן כ"ג סעיף כ' כ"א כ"ב). בפרשת כי תשא קורין עם הלוי כל פרשת העגל עד ומשרתו יהושע וגו', והטעם כי בני לוי לא היו בעשיית העגל. ונוהגין לקרות בקול נמוך מן ויתן אל משה ככלותו עד ויחל משה. ובשמתחיל ויחל חוזר וקורא בקול רם עד ויפן וירד משה. וכשמתחיל ויפן חוזר וקורא בקול נמוך עד ומשה יקח את האהל, וחוזר וקורא בקול רם עד סוף הפרשה. וגם הקללות שבפרשת בחקותי ובפ' כי תבא קורין בקול נמוך, ואת הפסוק וזכרתי את בריתי יעקב קורין בקול רם, ואח"כ הפסוק והארץ תעזב וגו' נמוך, ואף גם זאת בקו"ר עד הסוף. ובפ' כי תבא ליראה את השם הנכבד עד מוף הפסוק בק"ר, ואח"כ נמוך עד ואין קונה. וגם בפרשת בהעלותך נוהגין לקרות בקול נמוך מן ויהי העם כמתאוננים עד והמן כזרע גד, והטעם להראות שהם מתחרטים. וכל מה שקורא בקול נמוך צריך שיהא עכ"פ הקול נשמע לצבור, דאם לא כן אינם יוצאים ידי חובת קריאה (פר"ח). מ"ב מסעות שבפרשת ואלה מסעי, אין להפסיק בהם שהוא נגד שם מ"ב (מ"א):

(ה) בין גברא לגברא צריכין לגלול את הס"ת ואין צריכין לכסותו, אך קודם מפטיר שאומרים קדיש ויש זמן ארוך צריך לכסותו במעיל שלו. וכן בכל מקום שיש זמן ארוך כגון שמזמרין לחתן וכיוצא בו. ונראה דה"ה כשמאריכין במי שבירך:

(ו) אם טעו בשבת וקראו עם הששי עד גמר הסדרה, לא יאמר קדיש אלא יקראו מיד את המפטיר וישלים גם למנין שבעה קרואים, ולאחר שיאמר ההפטורה עם הברכות אז יאמר הקדיש. וכן ביו"ט אם טעו וקראו עם הרביעי עד הגמר, לא יאמרו קדיש אלא יקראו מיד את המפטיר לס"ת שני, ואחרי ההפטורה והברכות יאמרו הקדיש:

(ז) כשצריכין להוציא שלשה ס"ת ואין להם אלא שנים, לא יגוללו את השני לקרות בו מה שצריכין לקרות בשלישי, אלא יקחו את הראשון לקרות בו:

(ח) אם נמצא פסול בס"ת, נתבארו הדינים בסי' כ"ד. ואם נמצא הפסול באמצע קריאת המפטיר, אם הוא מפטיר של חובת היום כגון ביו"ט ובשבת ר"ח או שקלים וכדומה שמוציאין ס"ת אחר למפטיר, אז דינו כמו בפרשה אחרת. אבל בשבת פשוט שהמפטיר חוזר וקורא מה שקרא השביעי שאין זאת אלא משום כבוד התורה (שלא יהא כבוד התורה וכבוד הנביא שוים, שהקורא בתורה מברך תחלה וסוף, וגם הקורא בנביא מברך תחלה וסוף, לכן תקנו שהמפטיר יקרא תחלה גם בתורה להראות שהקריאה בתורה היא העיקר) בזה אין מוציאין ס"ת אחר, אלא גומרין בס"ת זה ואינו מברך ברכה אחרונה, וההפטורה אומר בברכות. ואם נמצא הפסול קודם שבירך ברכה ראשונה, נראה דיש להוציא ס"ת אחר. ואם אין ס"ת אחר, אזי מי שעלה באחרונה הוא יאמר ההפטרה עם הברכות. ואם עדיין לא אמרו הקדיש. יאמרוהו לאחר ההפטרה (כדלעיל סעי' ו'):

(ט) בסי' כ"ד ס"א נתבאר דאם נמצא טעות בחסר ויתר, כל שאינו משתנה לא הקריאה ולא הפירוש, אין מוציאין ס"ת אחר. מ"מ אם נמצא כן בשבת, אע"פ שאין מוציאין ס"ת אחר, עכ"פ לא יקראו בס"ת זה יותר משבעה קרואים, והשביעי יקרא ההפטרה בברכות, ולא יאמרו קדיש עד לאחר קריאת ההפטרה והברכות (והיינו בשבת פשוט, אבל כשהמפטיר הוא מחובת היום כמו בסעיף שלפני זה, ודאי צריכין לקרות למפטיר). ובמנחה לא יוציאוהו (תשו"מ ח"א סי' נ"א, וע"ל בסי' כ"ד ס"א בפאה"ש הערה שניה בסופה):

(י) ביום שמוציאין שני ס"ת ונמצא פסול בראשון, ויש עוד ס"ת בהיכל, ורוצים לקחת עתה את הספר השני לקרות מתוכו ואח"כ יוציאו ס"ת אחר לקריאה השניה, לא יעשו כן, כי צריכין לקרות מתוך הס"ת מה שהוכן בשבילו. וכן ביום שמוציאין ג' ס"ת, (עי' פמ"ג א"א סס"י קמ"ג). וכן אם הוחלפו הס"ת שלקחו תחלה את המוכן לאח"כ, יגללוהו ויקחו את הב' לקרות מתוך כל ס"ת למה שהוכן:

(יא) סדר החיובים הקודם קודם - א) חתן ביום חופתו. ב) חתן בשבת שלפני החתונה שמזמרין לו דהיינו שהוא בחור, ונער שנעשה בר מצוה באותו שבוע, המה שוים. ג) סנדק ביום המילה והוא התופס את התינוק בשעת המילה. ד) סנדק ביום המילה, שמכניס את התינוק לבהכ"נ למולו. ה) בעל היולדת שילדה בת והולכת לבהכ"נ. ו) בעל היולדת שילדה בן והולכת לבהכ"נ. ואם אינן הולכות לבהכ"נ אין הבעלים חיובים אלא אם הוא יום מ"א לזכר או יום פ"א לנקבה שאז הוא זמן הבאת הקרבן. ז) חתן שהיתה חתונתו מיום ד' ואילך בשבת שלאחר התחונה, ודוקא כשהיה בחור או היא בתולה. ח) יארצייט בו ביום. ט) אבי התינוק ביום המילה. י) יארצ"ט שיהיה לו בשבוע שלאחר שבת. יא) מוהל ביום המילה. יב) הסנדק ואחריו אבי הן ואחריו המוהל בשבת שלפני המילה. שני חיובים שוים, תלוי בדעת הסגן, או יטילו גורל. מי שאין לו עירנות אינו דוחה שום חיוב. נוהגין לקרות למי שעתיד לצאת לדרך אחר שבת, או שבא מן הדרך. וכן נוהגין לחלוק כבוד לאורח נכבד לקרותו, אבל אין דוחין שום חיוב:
אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ציון סייג נ"יספר הרב דבש מסלעדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרהיה שותף להפצת האתרלוח שנה עברי / לועזי
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 077-2218-148אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר