סימן סא - ברכת הגומל ועוד קצת ברכות פרטיות
סימן סא. ברכת הגומל ועוד קצת ברכות פרטיות, ובו י' סעיפים:
(א) ארבעה צריכים להודות. יורדי הים כשיגיעו למחוז חפצם. וכן הולכי מדבריות או בשאר דרך שמוחזק שיש בו סכנה כשיגיעו למחוז חפצם. ובכלל זה גם מי שהיה בסכנה אחרת וניצול הימנה כגון שנפל עליו כותל או נגחו שור או שבאו עליו לסטים בדרך ושודדי לילה וניצול מהם וכדומה. ומי שהיה חולה שיש בו סכנה, כגון מכה של חלל, או שהיה מוטל במטה ג' ימים מחמת החולי ונתרפא והולך על בוריו. ומי שהיה חבוש בבית האסורים אפילו רק על עסקי ממון ויצא. וסימנך וכל החיי"ם יודוך סלה. חולה, יסורים, ים, מדבר. מה מברך. בא"י אמ"ה הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב. והשומעים אומרים, מי שגמלך טוב הוא יגמלך כל טוב סלה:
(ב) צריך לברך ברכה זאת בפני עשרה חוץ ממנו, ושנים מהם יהיו תלמידי חכמים שעוסקים בהלכות שנאמר וירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו. ואם אינם נמצאים לו תלמידי חכמים אינו מעכב. ונוהגין לברך כשעולה לתורה לאחר שבירך ברכה אחרונה. ולכתחלה אין לאחרה יותר משלשה ימים. וכן אם היה אבל שאינו רשאי לעלות לתורה, לא ימתין אלא יברך מיד. אך יברך מעומד בפני עשרה כמ"ש. ובדיעבד אם איחר יותר משלשה ימים יכול לברך גם אחר כך:
(ג) מי שנעשה לו נס יש לו להפריש לצדקה ממון כפי השגת ידו, ויחלק ללומדי תורה ויאמר הריני נותן מעות אלו לצדקה, ויהי רצון שיהא נחשב כאילו הקרבתי תודה (ועי' סדר אמירת קרבן תודה בספר חיי אדם סוף חלק א'). וטוב וראוי לו לתקן איזה צרכי רבים בעיר, ובכל שנה ביום הזה יתבודד להודות לה' ית"ש ולשמוח ולספר את הנס:
(ד) הנכנס להקזת דם וכן קודם שיאכל או ישתה או יעשה איזה דבר לרפואה, יתפלל קודם תפלה קצרה ויאמר יהי רצון מלפניך ה' או"א שיהיה לי עסק זה לרפואה כי רופא חנם אתה. ואם דבר זה שהוא אוכל או שותה לרפואה צריכין לברך עליו (ע"ל סי' נ' ס"ח) יאמר תחלה תפלה זאת ואח"כ יברך (כנ"ל שלא להפסיק בין הברכה לאכילה). לאחר שהקיז דם מברך ואומר, ברוך אתה ה' אמ"ה רופא חולים:
(ה) המתעטש אומר לו חברו אסותא, והוא יאמר לו ברוך תהיה, ואח"כ אומר לישועתך קויתי ה', דהמתפלל על חברו הוא נענה תחלה:
(ו) המתפלל על מה שעבר, כגון ששומע קול צוחה בעיר ואומר יהי רצון שלא יהא קול זה בתוך ביתי או שהיתה אשתו מעוברת ולאחר ארבעים יום מעיבורה מתפלל ואומר יהי רצון שתלד אשתי זכר, הרי זו תפלת שוא, כי מה שהיה היה. אבל בתוך מ' יום מועיל תפלה ויכול להתפלל. ולאחר מ' יום יכול להתפלל שיהא הולד זרע של קיימא טוב לשמים וטוב לבריות:
(ז) הנכנס למוד את גרנו וכיוצא בו יתפלל ויאמר יהי רצון מלפניך ה' אלקי שתשלח ברכה בכרי הזה. התחיל למוד אומר ברוך השולח ברכה בכרי הזה (ואומר בלא שם ומלכות). מדד ואחר כך התפלל הרי זו תפלת שוא, שאין הברכה מצויה אלא בדבר הנעלם מן העין:
(ח) מי שנעשה בנו בר מצוה, כשעולה לתורה בפעם הראשונה, לאחר שבירך ברכה אחרונה על הספר תורה מברך האב ואומר ברוך אתה ה' אמ"ה אשר פטרני מענשו של זה (עי' בספר ח"א). ומצוה על האדם לעשות סעודה ביום שנעשה בנו בר מצוה דהיינו ביום שנכנס לשנת הי"ד. ואם הנער דורש הוי סעודת מצוה אפילו אינה באותו יום:
(ט) אם היה עצירת גשמים אפילו במדינות שהגשמים תדירים ואינן נעצרין ב"כ, אם אירע שנעצרו כל כך עד שהיה העולם בצער, אזי כשירדו הגשמים, אם ירדו כל כך ורבו על הארץ שמעלים אבעבועות מן המטר והולכין זה לקראת זה, צריכין לברך עליהם:
(י) מה מברך. אם אין לו שדה אומר מודים אנו לך ה' אלקינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו. ואילו פינו מלא שירה כים וכו' (כמו שהוא בברכת נשמת) עד ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו בא"י אל רוב ההודאות ותשבחות. ואם יש לו שדה בשותפות עם ישראל אחר מברך הטוב והמטיב. ואם אין לו שותף ישראל בשדה אעש שיש לו אשה ובנים מברך שהחיינו. ברכת הטוב והמטיב וברכת שהחיינו מברך אע"פ שאינו רואה את הגשמים אלא שהוא שומע שיורדים גשמים, אבל ברכת מודים אנחנו אינו אומר אלא מי שהוא רואה את הגשמים:
(א) ארבעה צריכים להודות. יורדי הים כשיגיעו למחוז חפצם. וכן הולכי מדבריות או בשאר דרך שמוחזק שיש בו סכנה כשיגיעו למחוז חפצם. ובכלל זה גם מי שהיה בסכנה אחרת וניצול הימנה כגון שנפל עליו כותל או נגחו שור או שבאו עליו לסטים בדרך ושודדי לילה וניצול מהם וכדומה. ומי שהיה חולה שיש בו סכנה, כגון מכה של חלל, או שהיה מוטל במטה ג' ימים מחמת החולי ונתרפא והולך על בוריו. ומי שהיה חבוש בבית האסורים אפילו רק על עסקי ממון ויצא. וסימנך וכל החיי"ם יודוך סלה. חולה, יסורים, ים, מדבר. מה מברך. בא"י אמ"ה הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב. והשומעים אומרים, מי שגמלך טוב הוא יגמלך כל טוב סלה:
(ב) צריך לברך ברכה זאת בפני עשרה חוץ ממנו, ושנים מהם יהיו תלמידי חכמים שעוסקים בהלכות שנאמר וירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו. ואם אינם נמצאים לו תלמידי חכמים אינו מעכב. ונוהגין לברך כשעולה לתורה לאחר שבירך ברכה אחרונה. ולכתחלה אין לאחרה יותר משלשה ימים. וכן אם היה אבל שאינו רשאי לעלות לתורה, לא ימתין אלא יברך מיד. אך יברך מעומד בפני עשרה כמ"ש. ובדיעבד אם איחר יותר משלשה ימים יכול לברך גם אחר כך:
(ג) מי שנעשה לו נס יש לו להפריש לצדקה ממון כפי השגת ידו, ויחלק ללומדי תורה ויאמר הריני נותן מעות אלו לצדקה, ויהי רצון שיהא נחשב כאילו הקרבתי תודה (ועי' סדר אמירת קרבן תודה בספר חיי אדם סוף חלק א'). וטוב וראוי לו לתקן איזה צרכי רבים בעיר, ובכל שנה ביום הזה יתבודד להודות לה' ית"ש ולשמוח ולספר את הנס:
(ד) הנכנס להקזת דם וכן קודם שיאכל או ישתה או יעשה איזה דבר לרפואה, יתפלל קודם תפלה קצרה ויאמר יהי רצון מלפניך ה' או"א שיהיה לי עסק זה לרפואה כי רופא חנם אתה. ואם דבר זה שהוא אוכל או שותה לרפואה צריכין לברך עליו (ע"ל סי' נ' ס"ח) יאמר תחלה תפלה זאת ואח"כ יברך (כנ"ל שלא להפסיק בין הברכה לאכילה). לאחר שהקיז דם מברך ואומר, ברוך אתה ה' אמ"ה רופא חולים:
(ה) המתעטש אומר לו חברו אסותא, והוא יאמר לו ברוך תהיה, ואח"כ אומר לישועתך קויתי ה', דהמתפלל על חברו הוא נענה תחלה:
(ו) המתפלל על מה שעבר, כגון ששומע קול צוחה בעיר ואומר יהי רצון שלא יהא קול זה בתוך ביתי או שהיתה אשתו מעוברת ולאחר ארבעים יום מעיבורה מתפלל ואומר יהי רצון שתלד אשתי זכר, הרי זו תפלת שוא, כי מה שהיה היה. אבל בתוך מ' יום מועיל תפלה ויכול להתפלל. ולאחר מ' יום יכול להתפלל שיהא הולד זרע של קיימא טוב לשמים וטוב לבריות:
(ז) הנכנס למוד את גרנו וכיוצא בו יתפלל ויאמר יהי רצון מלפניך ה' אלקי שתשלח ברכה בכרי הזה. התחיל למוד אומר ברוך השולח ברכה בכרי הזה (ואומר בלא שם ומלכות). מדד ואחר כך התפלל הרי זו תפלת שוא, שאין הברכה מצויה אלא בדבר הנעלם מן העין:
(ח) מי שנעשה בנו בר מצוה, כשעולה לתורה בפעם הראשונה, לאחר שבירך ברכה אחרונה על הספר תורה מברך האב ואומר ברוך אתה ה' אמ"ה אשר פטרני מענשו של זה (עי' בספר ח"א). ומצוה על האדם לעשות סעודה ביום שנעשה בנו בר מצוה דהיינו ביום שנכנס לשנת הי"ד. ואם הנער דורש הוי סעודת מצוה אפילו אינה באותו יום:
(ט) אם היה עצירת גשמים אפילו במדינות שהגשמים תדירים ואינן נעצרין ב"כ, אם אירע שנעצרו כל כך עד שהיה העולם בצער, אזי כשירדו הגשמים, אם ירדו כל כך ורבו על הארץ שמעלים אבעבועות מן המטר והולכין זה לקראת זה, צריכין לברך עליהם:
(י) מה מברך. אם אין לו שדה אומר מודים אנו לך ה' אלקינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו. ואילו פינו מלא שירה כים וכו' (כמו שהוא בברכת נשמת) עד ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו בא"י אל רוב ההודאות ותשבחות. ואם יש לו שדה בשותפות עם ישראל אחר מברך הטוב והמטיב. ואם אין לו שותף ישראל בשדה אעש שיש לו אשה ובנים מברך שהחיינו. ברכת הטוב והמטיב וברכת שהחיינו מברך אע"פ שאינו רואה את הגשמים אלא שהוא שומע שיורדים גשמים, אבל ברכת מודים אנחנו אינו אומר אלא מי שהוא רואה את הגשמים: