מאמרים וראיונות

אסור לחיות ברגשות אשמה
הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות בחיי האדם הוא שהאדם חי עם רגשי אשמה, ומאשים את עצמו בכל המקרים הרעים שעוברים עליו בחייו כי ברגע שהאדם מתחיל להאשים את עצמו הוא נהרס בפנימיות נפשו לגמרי, כי אדם קרוב אצל עצמו, והוא מאמין הכי הרבה לעצמו, וכשהוא מאשים את עצמו בכישלונותיו הוא מייאש את נפשו ומבאיש את ריחו וסוגר לעצמו את הצינור הנותן לו שפע חיות ושמחה. וכל זה בא מחוסר אמונה. כי המאמין האמיתי יודע שאין בלעדי השם יתברך שום דבר, והכול אלקות גמור והוא תברך מחייה ומהווה ומקיים את כל הבריאה כולה, ואין אדם נוקף אצבעו מלמטה עד שמכריזים עליו מלמעלה (חולין ז:) , ואין אדם נוגע במה שמוכן לחברו אפילו כמלוא נימא, ואין מלכות נוגעת במלכות חברתה אפילו כהוא זה, כי הכול ממנו יתברך בין בעניינים הגשמיים ובין בעניינים הרוחניים. ואם כן למה לחיות בשקר הזה כאילו הוא אשם, ולדמיין לעצמו אם היה עושה כך או כך אז היה קורה כך, ואם היה הולך בדרך אחרת אז אולי היה מצלחי יותר וכו', כל מיני שטויות שנדבקים באדם שאין לו אמונה בהשגחתו הפרטית של השם יתברך על כל הבריאה. האם לא עדיף לחיות עם האמת הזו שהכול ממנו יתברך, מדוע שלא נברח אל השם יתברך ונכניס אותו בתוך כל פרט ופרט בחיינו? ואפילו אם נפל האדם מהתורה ומהרוחניות לשאול תחתיות ומתחתיו, אסור לו להאשים את עצמו, אלא לחזור בתשובה ולפתוח דף חדש ולדעת שכל הנפילה שלו הייתה מלמעלה כדי שיעשה התחלה חדשה להתקרב אל השם יתברך יותר ויותר.

הכישלונות מלמעלה
האדם צריך לזכור תמיד את הנקודה שהיא הכי חשובה בחייו. אחרי כל מכה ומשבר עליך לקום ולחזור רק אליו יתברך. כי העיקר הגדול של כל המציאות זה רק השם יתברך, וכל דבר שקורה בעולם יכול להרחיק את האדם ולהשכיח ממנו את העיקר. ולכן צריך לידע ו אשר אין בלעדיו יתברך כלל, והוא יתברך נמצא ואין בלעדיו נמצא ואין שום דבר המפריד בינו יתברך לבין כלליות הבריאה, כי הוא יתברך בתוך הבריאה והוא מחיה ומהווה ומקיים את כל הבריאה כולה, ומי שיודע דבר זה הוא חוזר תמיד אליו יתברך ושב בתשובה אמיתית, ואפילו שכבר נכשל במה שנכשל ונופל בכל פעם בחטאים ובעוונות חמורים , עם כל זאת אינו מייאש את עצמו כלל אלא חוזר ומקיים את מצוותיו יתברך ביתר שאת וביתר עוז וביתר תשוקה, ויודע אשר הירידה הייתה לתכלית העלייה. עיקר הצלחת האדם הוא כשאינו מאשים את עצמו כאילו הוא חייב במה שעובר עליו, אלא הוא יודע אשר כל כישלונותיו הם רק מלמעלה כדי להחכימו. כי כל מה שאדם נכשל יותר, על ידי זה הוא משכיל יותר, כי זו תכלית החכמה שלומד מהכישלונות שלו, אבל העיקר שלא להאשים את עצמו כאילו הוא אשם בדבר, כי לחיות עם רגשות אשמה בזה יכול לעקור את עצמו משני העולמות גם יחד.