מאמרים וראיונות

בהר-בחקותי
מצוות השמיטה-
"שש שנים תזרע ..."
אומר בעל"ספר החינוך",ר' אהרן הלוי:
'ועוד יש תועלת נמצא בדבר,לקנות בזה מידת הוותרנות,
כי אין נדיב כנותן מבלי תקווה אל הגמול.

ועוד יש תועלת אחרת שיוסיף האדם ביטחון בשם.
כי כל המוצא עם לבבו,לתת ולהפקיר לעולם{לזולת},
כל גידולי קרקעותיו ונחלת אבותיו,לא תחזק בו
לעולם מידת הכילות{הקמצנות}
ולא מיעוט הביטחון{בה'}.

"מה עניין שמיטה להר סיני?"...

הקשו כל המפרשים, למה נאמרה מצוות שמיטה על הר סיני,
והרי כל המצוות נאמרו שם.ואכן השמיטה היא בעבודת
הקרקע,שהיא תכלית הגשמיות והעשייה,וע"י שעוסקים
שש שנים בה,ובשביעית שובתת הארץ שבת לה',מגלים שגם
בעשייה ובגשמיות שולטת אלוקות.

ר' אהרן הלוי, מגדולי חכמי ברצלונה במאה הי"ג, אמר: 'לכן ציווה הקב"ה להפקיר כל שתוציא הארץ בשנה זו, שיזכור האדם, כי לא בכוחה וסגולתה מוציאה לו פירות בכל שנה ושנה, שיש אדון עליה ועל אדוניה.{בעליה}, וכשהוא חפץ הוא מצווה אליו להפקירם.

וזהו מה שהוזכר עניין של הר סיני דווקא, כי מהר סיני יוצא הלימוד של ענווה ושפלות.
"משה קיבל תורה מסיני"{אבות,א'} היינו ממידת הר סיני, כי הר סיני היה קטן בעיניו מאד, ולא חשב כלל שתינתן תורה עליו. ולכן, דווקא בו בחר הקב"ה.
וזו היתה מידתו של משה רבינו ע"ה "ומשה היה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה".

וזהו עניין שמיטה אצל הר סיני,היינו ממצוות שמיטת הקרקע,תוקף גשמיות הארץ,
לומדים את מידת הר סיני, שהאדם צריך להיות בטל ומבוטל בעיניו, ולזכות להפוך כל חומר גופו לה א ר ת צורת נשמתו.

א' ברהם אבינו אמר"ואנוכי עפר ואפר"
דוד המלך אמר"ואני תולעת ולא איש"
משה רבינו אמר"ונחנו מה"
וע"י ביטול עצמי והכנעת המידות והיצר
מקבלים ונעשים-אדם.
א'ברהם,ד'וד,מ'שה.
''כי גרים ותושבים אתם עמדי'' (כ''ה, כ''ג)

ביני וביניכם - אומר הקב''ה - קיים תמיד יחס של גרים ותושבים.
אם אתם רואים עצמכם כגרים בעולם, בזכרכם כי כל קיומכם כאן
אינו, אלא ,לפי-שעה, כבפרוזדור, אזי הנני תושב בקרבכם ושכינתי
שרויה תמיד ביניכם. אבל אם אתם רואים עצמכם כתושבים קבועים בעולם -
אזי הנני כגר בתוככם..

מכל-מקום הננו, גם אני וגם אתם, גרים ותושבים - או אתם הגרים ואני התושב,
או אתם התושבים ואני הגר...

בחקותי-ללמוד על מנת לעשות...

"אם בחקתי תלכו" בגימטריה "עמלים דברי תורה".
"אם בחקתי תלכו" ראשי תיבות "אבת",שנלך בדרכי האבות.

חז"ל אומרים שהמלה "אם"-הינה לשון משאלה ורצון.
והביאו לראיה פירושם מתהלים(פ"א)"לו עמי שומע לי"
הלוואי שישמעו לי ללכת בדרכי.
ואומרת הגמרא במפורש(ע"ז,ה')-"תנו רבנן:"אם בחקתי תלכו"
אין "אם",אלא,לשון תחנונים.
ודברים אלו מדהימים ממש.השם,בורא העולם ומנהיגו,מתחנן
ומבקש מאיתנו,קרוצי חומר,בקשה אחת,שנהיה
"עמלים בתורה"
ויש לנו שכר על כך:"כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי".

"ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד
והשבתי חיה רעה"
"והשבתי חיה רעה" בגימטריה "אלו ארבע מלכויות בבל מדי יון אדום".

ונתתי שלום-"שלום" אותיות "לשמו".

שנו רבותינו:אחד משלשה דברים שהקב"ה בוכה עליהם כל יום,
הוא על מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק בה.

במילת הפתיחה "אם",העיר ר' אברהם מנחם,מרומזת,הגאולות והגואלים של ישראל
בעבר ובעתיד.א-הרן,מ-שה,מ-רים.
רמז למצילי העם מגזירת המן הרשע: א-סתר מ-רדכי.
ורמז לא-ליהו מ-בשר הגאולה.
יהי רצון שנזכה במהרה בימינו אמן!