מאמרים וראיונות

עד היום לא התבטלה גזרתו של פרעה שאמר כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו. כמה אומללים, כמה מסכנים אותם הילדים שנשללת מהם הזכות להכיר את מי שאמר והיה העולם. והכול בגלל דעתם המקולקלת של אותם המלעיזים, שקרנים שהולכים בעצות הגויים. רחוקים מרחק שנות אור מהתורה והמצוות. אין בהם את ההשגה הפשוטה ביותר בביטחון ואמונה. כמה רע. כמה כואב לראות מנהיגים מוכשרים ביותר נטולי רוח, שמדברים רק בסיסמאות, רואים רק את טובתם האישית מבלי להתייחס באופן אמיתי לבעיות האמיתיות. אין אף אחד בישראל שצועק וצווח על הכאב הגדול שכמעט כל ילדי ישראל לא אומרים ולא מכירים בכלל את המושג "שמע ישראל".

כמה נורא לראות איך חוסמים עם דלתות ברזל את עצם הקיום הבלעדי שלנו. בדורנו אנו לצערנו הרב, רבו והתרבו המנהיגים מכל הזרמים, הצבעים והדעות. מה שמראה על מחלוקת ברורה ורעה עד כדיי כך שזה ממש לא משנה מי יעמוד בראש, בדרך הזאת הידועה משכבר הימים, אנחנו רק מחליפים צרה בצרה אחרת. הבושה הגדולה ביותר היא משבר החינוך שפוקד אותנו חדשים לבקרים. גם המורים מתגלים כסחטנים וקשיי עורף. לנו יש צרת חינוך שדעותיה ואישיותה, רמת ידיעתה בתורה ובמצוות היא אפסית. צרת חינוך אנלפבתית, ששוללת בנחרצות את החינוך היהודי אמיתי. לראות איך ילדי ישראל הולכים לבית הספר זה ממש אסון, זאת שואה. המצב בלתי נסבל. צריך באופן מיידי להחזיר את ילדיי ישראל אל לימוד התורה והמצוות. לקיים את מה שאומרים חז''ל והעמידו תלמידים הרבה. מיד לחוקק חוק של חובת תלבושת אחידה. תספורת ניקיון וכו'. גם התוצאות יהיו מיידיות. לא רק צרת החינוך אינה יודעת דבר וחצי דבר באמונה וביטחון אלא יחד איתה בדורינו ממש, פרופסורים, קצינים בכירים, פוליטיקאים. עלינו נאמר "פני הדור כפני הכלב". ואלה שכבר יודעים, מהי כבר דרגת ידיעתם.

נכון שזה נשמע לא טוב, באמת שאין בכוונתי להשתלח באף אחד חלילה אלא להגיד כבל עם ועולם שעכשיו ממש עכשיו זה הזמן המתאים ביותר לעשות התחלה חדשה כללית.

זה אמיתי, זה יתכן, זה אפשרי. מרבבות מילדיי ישראל נשללת בזכות ללמוד ולדעת.

כולם סוברים שהחינוך הוא די בסדר, לא חסר כלום. יש מורים, יש מנהלים, יש בתי ספר, יש ועדות, יש אפילו שרת חינוך..... ממש יופי ובכל זאת אפילו הילדים כבר מוחים ברגליים. צריך להבין שהחינוך בסך הכול הוא לא ממש רע, וזה מפני שזה חינוך בין לאומי וכאן הבעיה. ילד יהודי שעושים לו ברית מילה לאחר שמונה ימים ולא מלמדים אותו לומר "שמע ישאל" ו "מודה אני", לברך ועל זה הדרך, זה מה שאומר לנו באופן הכי ברור שעד היום לא התבטלה גזרתו של פרעה הרשע שאמר כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו.

איך אפשר בכלל להשוות את החינוך המקולקל החילוני לעומת החינוך היהודי דתי? איזו חוצפה. אם כך נראה מצב החינוך של ילדיי ישראל בארץ ישראל, זה אומר שהתרחקנו מאוד ממה שאנחנו קוראים לזה אפילו מסורת. הבעיה ידועה. הביקורת קשה. כולם מודים, כולם יודעים שדרוש שינוי. כאמור השנוי צריך להיות מיידי, באותה הזדמנות לעשות שינוי כללי, שינוי כיוון. גם כאן התוצאות יהיו מיידיות. בפועל ממש ארץ ישראל יכולה לספק לכל אדם מעצם היותו אדם את כל מבוקשו ואת מהויו. הכול. חינוך בריאות רווחה, פרנסה, ביטחון ועוד שאר מנעמים ודברים טובים.

הדברים ברורים. על מנת להגיע למצב שאנחנו קרובים אליו כמרחק פסיעה ובאופן מהיר ביותר אנחנו יכולים למצוא את עצמנו מאושרים ושמחים כולם. כאיש אחד בלב אחד. זה המזרח התיכון החדש האמיתי.
נוכל ליצור מצב שלום כללי. המדינה תיתן לעם הכול ויעזרו לכל מי שצריך להגיע אל המנוחה ואל הנחלה. על מנת להצליח צריך קודם ומהר ככל שרק אפשר להעמיד תלמידים הרבה, וליצור מוטיבציה ורצון וחשק אצל כולם ילדים ומבוגרים, מנער ועד זקן. הילדים, התלמידים, הם האוצר. הם קובעים איך ייראו חיינו. המסר והייצוא של עם ישראל לכל העולם, הוא אמונה, יראת שמיים, חוקים ומשפטים. זאת התכלית של העם הנבחר, של עם הספר.

כולם רואים, שומעים ומרגישים בחוש את מה שנאמר "והשלכתי רעב לארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע את דבר ה'".
אין עצה ואין אפשרות אחרת, אלא להעמיד תלמידים הרבה, וליצור מוטיבציה וחשק אצל כולם לשמוח בשמחת התורה וליהנות מהסגולה הכללית שבה התברכנו כולנו. יהי רצון שה' הטוב יחדש ימינו כקדם ויטהר אותנו מהזוהמה הכללית שבה התלכלכנו וכולנו כאיש אחד בלב אחד נאמר "נעשה ונשמע". אמן.