מאמרים וראיונות

הלכות חנוכה

חגים ומועדים | הרב אברהם כהן | כ"ט סיון התשע"ה | 1290 | 0 | |

הלכות חנוכה

הנס מעטים מול רבים:

לפני כ-2200 שנה נולד אלכסנדר מוקדון עוד בילדותו למד הרבה חכמה עם גדול הפלוסופים אריסטו ואכן לימודו העלה פירות ותוך שלוש שנים כבש הרבה מדינות בעולם וזה היתה תחילתה של צמיחת האימפריה היוונית.
האמפריה היוונית השפיעה על תרבויות כל העמים ובכללם התרבות היהודית ובראשם ראשי המנהיגות היהודית עד כדי כך שיאסון ומנלאוס שהיו אז הכהנים הגדולים הקימו אצטדיון למשחקי ספורט סמוך לבית המקדש.
כמאה שישים שנה לאחר מכן עלה אנטיוכוס לשלטון והחל לגזור גזרות על היהודים ובכללם מי שיקיים את המצוות צפוי לעונש מוות ואכן אלפים נהרגו על קידוש ה'.

לאחר שהגיעו לכפר מודיעין חידש מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חידוש והרג את היווני שביקש ממנו לעבוד ע"ז וכך החל המרד,לאחר כשנתיים מתחילת המרד כבשו מתתיהו ובניו את ירושלים וטיהרו את המקדש.
הניצחון לא החזיק הרבה זמן לאחר המלחמה המשיכה הרוח היוונית לנשב עד שלאחר כמה שנים ניניו ונכדיו של מתתיהו היו עצמם מתיוונים.
עיקר התרומה של הניצחון היה שגשוג מדיני ופתיחת בתי מדרשות ששרד כמאתיים שנה מן הניצחון עד לחורבן הבית השני, על פי זה מובנים דברי חז"ל שלא הזכירו כלל את נצחון החשמונאים אלא עיקר הנס היה נס פח השמן.

לכאורה עלינו לשאול מה נשתנה חג החנוכה משאר החגים הכתובים במגילת תענית שהרי מגילת תענית בטלה? בגמ' ר"ה יח: הסבירו חז"ל שכיוון שהחזיקו בחג זה על ידי הדלקת נרות אין נכון לבטלו כדי לפרסם את הנס.

נס פח השמן:

  • פרי חדש – יש להקשות הרי לא מצינו שגוי יכול לטמא ורק בזמן ב"ש וב"ה גזרו שהגויים יהיו כזבים.
  • ותרץ מטה אפרים – שכיוון שהיתה שעת מלחמה מסתמא היו שם יהודים שמתו וטימאו בטומאת אוהל.

מפני מה חוגגים שמונה ימים?

בגמ' שבת כא: מבואר שבפך הטהור לא היה להדליק אלא יום אחד ונעשה נס ודלק שמונה ימים וכתב הר"ן שהלכו מירושלים עד בקוע והוא מרחק הליכה של שמונה ימים, ויש להקשות שהרי ודאי חל יום השבת באמצע ואסור ללכת יותר מאלפיים אמה, וצ"ע.

חשיבות החג: 

כתב החת"ס – קביעת יום מועד ביום עשיית נס היא מדאו' ולכן פורים וחנוכה הם דאו' אבל המצוות לחובת היום הם מדרבנן ומי שאינו עושה זכר לימים האלה ביטל מצווה מן התורה.

איסור אכילה ומלאכה קודם ההדלקה

אסור לאכול אכילת קבע או לישון אפילו שנת עראי חצי שעה קודם צה"כ, ומי שאינו מדליק ונפטר בהדלקת בעה"ב יכול להקל.

החייבים בהדלקה

נשים ‑ נשים חייבות במצוות נר חנוכה שגם הם היו באותו הנס ולא זו בלבד אלא כשהבעל מתעכב עד לשעה מאוחרת, נכון שימנה את אשתו שתדליק בשעת צה"כ והוא יוצא י"ח בהדלקתה (יחוו"ד ג, נא).
רש"י פירש בגמ' כג. שנשים חייבות במצווה זו כיוון שגזרו על הבתולות להיבעל לשר תחילה ועיקר הנס נעשה על ידי אישה, ולא הסביר רש"י את כוונתו ואכן הריטב"א כתב על דבריו שאינם נראים.
ובסדר הדרות (עמ' רל) כתב שיהודית הרגה את אלפורני בימי החשמונאים וי"א בימי נבוכדנצר וי"א שהיתה ג' מאות שנה קודם נס חנוכה ובאה לתקן את יעל אשת חבר הקיני כי היא לא נבעלה לו וחתכה את ראשו מקודם.

קטן - קטנים פטורים ממצוה זו, ולכן יש להיזהר לא לתת להם להדליק אפילו את נרות ההידור, אבל אם הגיעו לגיל חינוך, יכולים להדליק את נרות ההידור.

מקום ההדלקה

בגמ' מסכת שבת אמרו חכמינו - "נר חנוכה מצווה להניחו על פתח ביתו מבחוץ, היה דר בעליה מניחו בחלון הסמוך לרה"ר, ובשעת הסכנה מניחו על שולחנו ודיו"

בית פרטי - בזמן חכמי הגמ' הבתים היו צפופים, ולכן יכלו להדליק את החנוכיה בחוץ והיא לא היתה כבה, אמנם כיום אם אדם ידליק חנוכיה בחוץ, הרוח תכבה את הנרות, ולכן רבים קונים תא זכוכית ומדליקים בתוכו את החנוכיה כאשר החנוכיה עומדת בחוץ.
למעשה, נהגו רבים מיראי ה' להדליק את החנוכה בתוך הבית, מכל מקום, מי שיכול להניחה בחוץ,  מניחה בחוץ, ואם אינו יכול - מניחה על פתחו מבפנים (ילקוט יוסף).

הדר בעליה - אם ביתו נמוך מעשרה מטרים, יניחנה בחלון או המרפסת הפונה לרה"ר, ואם דירתו גבוהה מעשרה מטרים - יניחנה בפתח הדירה מבפנים.
- כשמדליק את החנוכיה בתוך הבית, יש מצווה לשים את החנוכיה בטפח הסמוך לפתח משמאל. מי שדלת נפתחת לצד שמאל - צריך לחשב שיעור טפח מהמקום שהדלת מגעת.

המתארח בבית מלון ‑ המתארח בבית מלון, ידליק את החנוכיה בלובי[1].

דין אכסנאי – המתארח אצל חבירו בחנוכה אם יכול ללכת לביתו להדליק נרות חייב ללכת לביתו להדליק, או שימנה את אשתו, ואם מתארח רחוק מביתו וישן שם אם בעה"ב עושה עמו חשבון ישתתף במעות או שיעשה קניין בשמן, ואם לא עושה עמו חשבון פטור, ואם בזמן ההדלקה נמצא אצל המארח אבל יגיע בלילה לביתו ידליק בביתו.

הדלקה בארועים ובבסיסים ‑ נוהגים להדליק חנוכיה במסיבות עם ברכות ויש להם על מה שיסמוכו (יבי"א ח"ז).

 

זמן ההדלקה

זמן ההדלקה לכתחילה ובדיעבד - זמן ההדלקה הוא צה"כ בדיוק ונמשך זמנה עד חצי שעה אחר צה"כ, ואם לא הדליק בזמן זה - יכול להדליק כל הלילה עד עמוד השחר בברכות. ואם הוא מדליק בשעה מאוחרת ובני ביתו ישנים - טוב שיעיר אחד או שנים, אבל אין זה מעכב, ולכן גם אם מדליק לבד בשעה מאוחרת בלילה - יכול לברך על הדלקה זו (חזו"ע סח').

תפילת ערבית או הדלקה, מה קודם?

יש להקדים לכתחילה תפילת ערבית קודם שידליק את הנרות ושני טעמים לדבר:

  1. תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם.
  2. ק"ש דאו' והדלקת הנרות מדרבנן.​

אדם שמתעכב בעבודה:

אדם שמתעכב בעבודה - יותר טוב שימנה את אשתו שתדליק את החנוכיה בזמנה (יחוו"ד ג', נא')[2].

סדר ההדלקה:

- קודם ההדלקה בלילה הראשון יש לברך שלוש ברכות ‑ "להדליק נר חנוכה", "שעשה ניסים" ו"שהחיינו".

- בשאר הלילות מברך רק להדליק נר חנוכה ושעשה ניסים, אמנם אם לא הדליק הוא את הנרות ביום הראשון אלא מינה שליח - יברך שהחיינו ביום הראשון שהוא מדליק.

- לאחר שהדליק את הנר הראשון מתחיל לומר את הנוסח "הנרות הללו".

- סדר ההדלקה הוא משמאל לימין, דהיינו כל יום מתחיל בנר החדש ופונה ימינה להדליק את הנרות שהדליק בימים הקודמים[3].

החנוכיה

בשו"ת שבט הלוי כתב דכיוון שיש דרגות בכלי המיועד להדלקה שהמובחר הוא כלי זהב או כסף וכלי זכוכית הם בדרגה פחותה, לכן יש לתמוה על המנהג לשים כוסות ע"ג החנוכיה ועדיף שידליקו בחנוכיה עצמה, והטעם שלא נהגו לחוש לדעה זו כיוון שהכלי זכוכית בטלים לחנוכיה.

הדלקה מנר לנר

מותר להדליק מנר חנוכה לנר חנוכה אבל אין להדליק מנר לנר ע"י אמצעי.

מותר השמן:

שמן שנותר ביום הראשון מוסיף עליו ומדליקו ביום השני וכן בשאר הימים , וביום השמיני לוקח את כל השמן שנותר ושורפו בפני עצמו כיוון שהוקצה למצוותו

הדלקה עושה מצווה

- כיוון שהדלקה עושה מצווה, אם כבתה החנוכיה אפילו מיד לאחר שהדליקה, מעיקר הדין, אינו צריך לחזור ולהדליקה (וה"ה אם כבתה בע"ש קודם כניסת השבת). אבל המדליקה - תע"ב, אמנם אם הרוח היתה נושבת, והיה צפוי מראש שהנרות יכבו - לא יצא י"ח, וצריך לחזור ולהדליקה בלי ברכה.

- יש שכתבו לערער על המדליקים נרות בתא זכוכית, שהרי כשמדליק התא פתוח, ואם היתה באה רוח היו הנרות כבים, ובזה שסוגר את המכסה אחר ההדלקה, לא מועיל, שההדלקה עושה מצווה[4], אך למעשה אין לחוש לזה, כיוון שסוף סוף כשהנרות לא כבו, התגלה למפרע שההדלקה היתה טובה, וכן כיוון שעדיין לא סילק את ידו עד שסוגר את המכסה, עדיין הוא בשלב ההדלקה[5].

שבת חנוכה

מנחה מוקדמת

נכון להתפלל מנחה בע"ש לפני הדלקת נרות חנוכה מפני שתפילת מנחה היא כנגד קורבן התמיד של בין הערביים ונרות חנוכה הם כנגד הנס שנעשה במנורה ואת המנורה היו מדליקים תמיד אחר תמיד של בין הערביים, וכן תפילת מנחה תדירה יותר, ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם.

אמנם אין דין זה מעכב, ולכן אם לא מוצא מנין קודם ההדלקה, לא יתפלל ביחיד אלא יקדים את ההדלקה[6].

כמה שמן צריך לשים בחנוכיה בע"ש?

בע"ש צריך לשים בחנוכיה שמן כך שהנרות ידלקו חצי שעה אחר צה"כ, ולכן יש להדליק את החנוכיה כעשרים דקות קודם השקיעה כדי שתישאר החנוכיה דלוקה במשך שעה ועשר דקות (עשרים דקות עד השקיעה ושמונה עשרה דקות עד צה"כ, וחצי שעה אחר צה"כ).

מה קודם נרות חנוכה או נרות שבת?

ידועה מחלוקת הראשונים לגבי קבלת שבת בהדלקה, שדעת בה"ג שמקבלים שבת בהדלקת נרות שבת, והתוס' והרא"ש סוברים שאין קבלת שבת תלויה בהדלקה. ובשולחן ערוך (רסג, י) פסק שלא מקבלים את השבת בהדלקה[7], מ"מ בסימן תרעט' כתב השולחן ערוך שצריך להקדים נרות חנוכה לנרות שבת כדי לחשוש לדעת הבה"ג, ואע"פ שתדיר ואינו תדיר תדיר קודם, ולכאורה היינו צריכים להקדים נרות שבת, מ"מ כדי לחוש לבה"ג, יש להקדים נרות חנוכה, שהרי כלל זה של תדיר ואינו תדיר אינו אלא לכתחילה.

הדלקה בבהכנ"ס בע"ש כשעדין לא הגיעו מנין:

כתב המ"א בע"ש אע"פ שעדין לא הגיעו עשרה אנשים יכול הגבאי להדליק ולברך כיוון שיודע שיגיעו אח"כ עשרה אנשים, מ"מ כיוון שבע"ש אנשים באים לבהכנ"ס לאחר שהדליקו נרות בבית, על הגבאי לברך רק ברכת להדליק נר חנוכה[8].

אורח שמתארח כיצד יוצא י"ח?

כל מי שמדליקים עליו בביתו אפילו אינו נוכח בשעת ההדלקה והברכות - יוצא ידי חובתו, ובן נשוי שמתארח אצל אביו או אצל חמיו יוצא י"ח הדלקת המארח ולא צריך להשתתף בפרוטה, ורק במקרה שבעל הבית עושה חשבון עם המתארח, צריך להשתתף בפרוטה (ילקוט יוסף סימן תרעז').

- בן המתארח אצל אביו בשבת חנוכה וחוזר לביתו לישון, ידליק את הנרות בביתו אחר פלג המנחה באופן שיהיו דלוקים עד חצי שעה אחר צה"כ (ילקוט יוסף).

הדלקה כנגד הפתח

יש להיזהר בע"ש שמדליקים את הנרות סמוך לפתח שיתן דבר חוצץ בין הנרות לפתח שיתן דבר חוצץ בין הנרות לפתח כדי שיגן בפני הרוח שלא תכבה את הנרות בשעה שפותח את הדלת (שולחן ערוך תרפ').

נר חנוכה במוצאי שבת

הבדלה והדלקה - בבהכנ"ס יקדימו הדלקה להבדלה ובבית יקדימו הבדלה להדלקה, והנוהגים להוציא שבת בזמן ר"ת ידליקו לאחר שיצא זמן ר"ת.
בן המתארח אצל אביו או חמיו בשבת חנוכה או כל אדם שמתארח אצל חברו ובמוצ"ש מתכוון לחזור לביתו אין לו להדליק נרות חנוכה אלא כשיחזור לביתו (חזו"ע קנה').

חג אורים שמח לכל בית ישראל!


 

מעוניינים לפרסם מאמר באתר שלנו? שלחו אלינו את המאמר ובמידה ויימצא מתאים אנו נפרסם אותו - לשליחת מאמר לחצו כאן

תגובות הגולשים



אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ס. ציון נ"יספר הרב דבש מסלעליקוטי מוהר"ן בשפה ברורהדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרתמיכה באתרהיה שותף להפצת האתרשיעורי הרב ברצף (אודיו)לוח שנה עברי / לועזימספרי טלפון ומידע חשובRSS
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 0722-748748אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי בבא בתרא ס"זמזג האוויר