מאמרים וראיונות

"וידבר ה', אל-משה לאמר. דבר אל-כל-עדת בני-ישראל, ואמרת אלהם--קדשים תהיו: כי קדוש, אני ה' אלהיכם."

התורה מבארת לנו שאם שומרים את החוקים והמשפטים האלוקיים ,
האדם נחשב חי באמת,חיי ברית המאפשרים לו לחיות את תורת החיים
באמצעותו של נותן החיים, הקב"ה.
קולי, אל-ה' אקרא; ויענני מהר קדשו סלה.(תהלים ג,ה)
התורה אינה מצווה רק "סור מרע",אלא גם "עשה טוב" כדי שנוכל להתקדש.
בתחילת פרשת קדושים מצווה התורה:"קדשים תהיו: כי קדוש, אני ה' אלהיכם"
מה היא מהות הקדושה קדוש פירושו נבדל.
נבדל מההוויה הרגילה, שבת היא קודש הנבדלת מחול.ספר התורה קדוש, כי הוא נבדל מכל ספר אחר.עם ישראל קדוש כי אינו חלק מכל העמים.בכולם נוכח הייחוד האלוקי.
כשחתן אומר לכלתו "הרי את מקודשת לי", הוא אומר למעשה שהיא מיוחדת רק לו, מובדלת מאחרים. כך גם ביחס לכלל ישראל, כאשר עם ישראל מאוחד ומלוכד, מתקיימות הבדלה והבחנה ברורה בינו לבין שאר אומות העולם. כיצד מגיעים לאחדות על ידי המצוות שבין אדם לחברו , הן סלילת הדרך להגיע לאחדות ישראל, ובעקבות כך לקדושה.
קדושה היא ההתרוממות של עולם החומר לקשר עם עולם הרוח האלוקי
"קדושים תהיו" הינו הקשר האישי עם הקב"ה.
רבי אלעזר פתח: "אל תהיו כסוס כפרד אין הבין"..
או "קדושים תהיו", מרוממים ונבדלים מדרגת בהמה או תהיו כסוס כפרד עיקש שאינו מבין.ישראל נחשב 'קדוש' בשל קדושת אלוהיו.גם הקב"ה נקרא קדוש כי הוא מובדל מהעולם.לעם ישראל ניתנת האפשרות לשוב ולהיות "בצלמו ובדמותו" של הבורא, ככתוב בבראשית:"נעשה אדם בצלמנו כדמותנו"
עבודת הקדושה היא עבודת מודעות,עבודה אישית פנימית –עבודה על הלב.
"לא-תקם ולא-תטר את-בני עמך".

"ואהבת לרעך כמוך: אני,ה'"
רוחניותו של עם ישראל קשורה לכלל ישראל וכל התורה היא:"ואהבת לרעך כמוך".
ישראל יכולים לקבל את האור האלוקי רק כשיש חיבור.
"ואהבת לרעך כמוך:" ,מתקיים רק באחדות.הפסוק מסתיים ב- "אני,ה'".

'אשר בחר בנו מכל העמים' ..
הקב"ה בחר בנו כעם,לא כיחידים וגילוי הקדושה אינו רק במקדש
אלא בחיי כל אחד מישראל .בית המקדש הפרטי הוא בלב פנימה.
"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם .'בתוכו' לא נאמר,אלא 'בתוכם',
בתוך כל אחד ואחד מישראל".כשהם ביחד.
עולם הקדושה, שייך לכל רובד ומימד בבריאה, הוא ממוקד בארץ ישראל ובבית המקדש, שם שורה השכינה בעוצמות גדולות. הוא ממוקד בשבתות ובמועדים. הוא ממוקד בבני האדם, ובתוכם - בנשמה.

"קדושים תהיו כי קדוש אני"
הרמב"ן פירש שצווי זה כוונתו "קדש עצמך במותר לך"
ו"אל תהיה נבל ברשות התורה"
ישנם דברים שהם מותרים,אבל ראוי להימנע מהם.
כידוע , מה שאסור הוא אסור.מדוע אם כן אנו צריכים להימנע גם במותר
כי אותם דברים שהם רשות ואין בהם עבירה,כאשר לא יהיו במינון הנכון או בעיתוי הנכון ,יהפכו ל'נבל ברשות התורה.'
הרמב"ן פירש, לפרוש מן המותר, במידה והוא מיותר.לא כל מה שמותר הוא רצוי
יש להפעיל שיקול דעת, גם במה שהותר לנו.
הגוף אינו יכול להיות מנותק מן הגשמיות,אבל יכול להיות מנותק מההשתעבדות לה.
"עבדי זמן עבדי עבדים הם –עבד אדני הוא לבד חפשי"(רבי יהודה הלוי)

ולמה להיות קדושים מובדלים
כדי לממש את הרצון העמוק שבנשמתנו,הרצון לאחדות ודבקות עם הבורא,
כי – "נר ה', נשמת אדם".(משלי כ')
האדם אכן בא מהאדמה,"וייצר ה' אלהים את-האדם, עפר מן-האדמה,"(בראשית ב ז')
ואדם – 'אדמה', אהיה דומה לה'. - "ויפח באפיו, נשמת חיים"