מאמרים וראיונות

פרשת שמות

פרשת השבוע | רבקה ראש | ז' אייר התשע"א | 6458 | 0 | |

פרשת שמות

"ואלה, שמות בני ישראל, הבאים, מצרימה"

'לא נאמר ''אשר באו'' כי אם ''הבאים'', כלומר שהם באים בכל הזמנים.
כשבני ישראל נתונים בצרה באים איתם שמותם וזכותם של השבטים,
איתם אפשר להחזיק מעמד.
פרעה גם הוא אמר : ''הנה, עם בני ישראל''.הנה,בזה טמון סוד שלמותם ,שהם עם .
עם ישראל-עם ישר-אל.

" ויקם מלך-חדש, על-מצרים, אשר לא-ידע, את-יוסף. ויאמר, אל-עמו: הנה, עם בני ישראל--רב ועצום, ממנו. הבה נתחכמה, לו"

גם בתוכנו קיים פרעה מתוחכם , מלך ה"טבע" המטביע,
שהופך אותנו לעבדים לחומר, ומרחיק אותנו מן הרוח.
פרעה-אותיות רע פה.ורע-ראשי תיבות-רצון עצמי.
פרעה – מיצג ,רצון עצמי,אגואיסטי,פה.
פרעה רואה את עצמו כאלוהי היאור
"לי יאורי ואני עשיתיני", כלומר, אני עשיתי את עצמי...
"כוחי ועוצם ידי".
ומצרים
אומרים החסידים,
מם פתוחה בתחילתה,שיש בה פתח להיכנס למלכודת המצרית
ומם סגורה בסופה,ללא אפשרות יציאה.
מצרים-אותיות מם ומם ובתווך -אותיות יצר.

עם ישראל זקוק לכלים של מצרים,לכלים הרוחניים.
"לא-תתעב מצרי, כי-גר היית בארצו "
'מצרים' היא היצר,הטבע. ואי אפשר לתעב את היצר.
היצר הוא יצירה ,בלעדיו אין חיים.
אלא שהיצר צריך להיות מחובר רוחנית למקור החיים.לקב"ה,
לא למקור החיים המצרי-היאור.(לי יאורי ואני עשיתני)...האגו.
במרכזו של ספר שמות, גאולת ישראל ממצרים.
חכמים ראו בשמירת השם את אחד הגורמים
והעיקרי שבהם,שבזכותו נגאלו .
לא שינו את שמם,נשארו עם זיקה לעברם
ורק מי שמשמר את העבר יהיה לו עתיד.
"ויקרא בהם שמי ושם אבותי, אברהם ויצחק" (בראשית מח, טז).
שמו של אדם מבטא את הצורה בה הוא מתגלה בעולם.
שם הוא משמעות ויעוד. "ויקרא בהם שמי".
"שם אדם"- גימטרייא - "שכינה",כשהוא בעל 'שם טוב'.
כאשר האדם מרשיע ומקלקל את מידותיו,יתקיים בו: "ושם רשעים ירקב".

סיפור גלות מצרים, הגלות הקודמת לגאולה .
גם בהתפתחות האישית, והרוחנית, יש גלות לפני גאולה.
והאדם צריך להתחזק באמונה כדי לצאת ממצרים.
כמו שכותב ר' שמעון: "מי שיתקיים באמונה",
יזכה לאור ההוא של שמחת המלך, ועל הזמן ההוא כתוב
"וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב".
והזמן ההוא הוא הזמן הזה.ככתוב:" הבאים, מצרימה"-בהווה.
והניסיונות לא קלים."מצרימה" מכל עבר.
"מצרימה"-אותיות-מיצר מה'.
בזמן הזה אי אפשר בלי אמונה .
האמונה שיש תוכנית אלוקית ויש חוקיות והיא עובדת.
מצרים מסמלים את ה"טבע",המטביע.
המייצרים, הצרות , מהם צריך עם ישראל למשות את עצמו,
אל ה"רוח".

"ותהר האשה, ותלד בן; ותרא אתו כי-טוב הוא "

מבאר רבינו בחיי:-'כי טוב הוא',היה מספיק לאמר 'כי טוב',למה להוסיף מילת 'הוא'
כי 'הוא'-הוא שמו של הקדוש ברוך הוא.שנאמר: "אני ה', הוא שמי "
(ישעיהו מ"ב)

מרים בנבואתה קראה למשה טוביה,כדי לרמוז לאימו שבן זה, ה"טוב" בחיבור עם ה"יה" יהיה מושיען של ישראל.
משה הטוב דיבר עם הקדוש ברוך הוא כדבר איש אל רעהו.
טוב עם יה - טוביה.משה הוא מידת האמונה.
משמעות שמו -משיכה והעלאה.למשות.מושך באמונתו ומעלה את בני ישראל איתו.
רמוז בשם משה ראשי תיבות: מלאכי שרת הביאוהו.
בהיפוך אותיות משה-השם. אמונה ב'השם' ובתורת 'משה',המוציאה אותנו ממצרים.

בסיפור הסנה משה עומד בניסיון.

" וירא, והנה הסנה בער באש, והסנה, איננו אכל. ויאמר משה--אסרה-נא ואראה, את-המראה הגדל הזה: מדוע, לא-יבער הסנה. וירא ה', כי סר לראות; ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה, ויאמר משה משה--ויאמר הנני"

ה' אומר: "משה משה"-פעמיים.מדבר אל שכלו ואל ליבו
ומשה ניגש לסנה מתבונן ומבין.
ההתבוננות היא תנאי לגדלות באמונה .
ומה הבין משה
שהקב"ה שוכן גם בתוך המצב הנראה כצחיח.בתוך הסנה , השיח היבש והנמוך,
בהר חורב , מקום שומם במדבר.
"חורב". שורש - ה"חורבן" וה"חרב".
"וירא ה' כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה".
מתוך הסנה , מתוך הניסיון עצמו , מתגלה הקב"ה.
סנה אותיות ניסיון ונס.
נס הוא דגל.אם עומדים בניסיון נישאים כמו דגל.
ונס-ראשי תיבות סומך נופלים.
הקב"ה סומך נופלים.
כשמתבוננים ומבינים מתוך אמונה.אמונה לשון-אם,
כפי שיונקים מהאם ומחזקים את המערכת החיסונית בגופינו.
כך יונקים מהאמונה ומחזקים את החוסן הרוחני בנפשנו.
אמונה באה מהשורש אמן.אמן בגימטרייה = מלאך.
מלאך הוא שליח שמחבר בינינו ומחבר אותנו עם בוראינו.
ואמונה לשון להתאמן, כמו להתאמן בחדר כושר,להתאמן ברוחניות בכשרות..
כי האמונה היא חוסן , אמונה היא כוח.
"ואלה שמות בני ישראל".חז"ל מוצאים במלה "שמות" עפ"י נוטריקון
רמז לשלוש מצוות שהן בגדר "אות",סימן בין הקב"ה לישראל:
'שמות'- ש'בת, מ'ילה ו'ת'פילין.
הרב קוק באוה"ק: "כאשר ירגיש אדם נפילה מפני חולשת הרוח
ידע, כי ממעמקי התהומות הוא צריך לדלות מרגליות יקרות
וישוב ויעלה ביתר שאת" .

"ואלה, שמות בני ישראל, הבאים"-סופי תיבות "תהלים"
רמז,שבכל מקום צר,– "מצרים" ,יש לנו תהלים.

מעוניינים לפרסם מאמר באתר שלנו? שלחו אלינו את המאמר ובמידה ויימצא מתאים אנו נפרסם אותו - לשליחת מאמר לחצו כאן

תגובות הגולשים



אתר של שמחה
עמוד הבית
דברי הרב אברהם ציון סייג נ"יספר הרב דבש מסלעדרושים מתנדבים לאתריצירת קשרהיה שותף להפצת האתרלוח שנה עברי / לועזי
רדיו קול הנחללוח שידוריםתוכניות מוקלטותהאזנה בטלפון 077-2218-148אפליקצייה בAppStoreאפליקצייה בGooglePlayחדשות מוסיקה יהודית
היכרויות לציבור הדתיהרשמה לאתר בחינםמצאו זיווג באתרתמיכה באתרמאמרים משפחה וזוגיותפורום משפחה וזוגיות
חסידות ברסלבפרשת השבועחגים ומועדיםמשפחה וזוגיותטיפים ועצותאמונה והשקפהנקודות טובותתורה ומצוותסיפורים מהחייםפגוש את הרב הילולת הצדיקיםאמרות חז"ל ומשליםמוסיקה יהודיתאומן ראש השנהגולשים כותביםסיפורי ישועות - הצדיק מיבניאל זצ"ל
תורה נביאים כתוביםפרשות השבוע (בתנ"ך)תהיליםפרקי אבותקיצור שולחן ערוך (ליוצאי אשכנז)שמירת הלשון - החפץ חייםתפילות וסגולות
ליקוטי מוהר"ןליקוטי מוהר''ן תנינאקיצור ליקוטי מוהר''ן השלםקיצור ליקוטי מוהר''ן השלם תנינאליקוטי תפילותסיפורי מעשיותליקוטי עצותשיחות הר"ןספר המידותשמות הצדיקיםמשיבת נפש
כל הפורומיםפורום שאלות לרב אברהם ציון נ"יפורום חסידות ברסלבפורום דברי תורהפורום דברי שמחהפורום משפחה וזוגיותפורום חדשות מוסיקה יהודיתפורום חדשות ואקטואליה
תהילים יומישידור ישיר - אומןגלריית תמונותיארצייט יומיהדף היומי מזג האוויר