מאמרים וראיונות

שאלה - תשובה על חסידות ברסלב - הרב אהרון ישכיל

הקדמה

אברך ירושלמי תמים צעיר לימים קיבל רשיון נהיגה, שכר רכב וחשב לעצמו שנסיעת הבכורה מחוץ לעיר ראוי שתהיה למירון לרבי שמעון אך היות וכל נסיעותיו למירון היו באוטובוסים והדרך למירון לא היתה מוכרת לו היטב לכן שאל נהג מנוסה איך וכיצד לנסוע וההוא הדריכו בעל פה. וכך יצא מירושלים מצויד בהדרכה שאותה השתדל לשחזר במוחו שוב ושוב.

בטרמפיאדה ביציאה מירושלים עמד אברך נוכל שחפץ לצאת לבילוי באילת וחס על דמי הנסיעה היקרים.
עמד הנוכל וניסה לעצור טרמפ'. הבחין בו האברך התמים ועצר את רכבו שאלו הנוכל "לאן אתה מגיע"?
"למירון!, אך אני לא מכיר טוב את הדרך!" ענה האברך.
הבין הנוכל שנפל בידו אברך תמים וזו אם כן הזדמנות טובה להגיע איתו למחוז חפצו ואמר "איזו השגחה, גם אני רוצה ליסוע למירון ואני מכיר את הדרך מצוין!"
שמח האברך מאוד והעלהו לרכבו. ואז הורה הנוכל לאברך לפנות ימינה .
"אתה בטוח?" שאל האברך.
"כן, בטח. סע!" ענה הנוכל ושוב הורה לו לפנות ימינה.
"אבל יש כאן שלט "ים המלח?!" שאל האברך בתמיהה.
"אל תדאג יש לי דרך קיצור שאיתה אנחנו נעקוף את כל הפקקים, עוד תראה!"
ענה הנוכל וכך נסעו כמחצית השעה והגיעו לים המלח.
"איזה ים זה?" שאל האברך התמים.
"זו הכנרת כמובן!" הורה הנוכל בבטחה.
"איזה יופי, איך הגענו כל כך מהר." התפלא האברך.
"אמרתי לך שיש לי קיצור, לא?!" ענה הנוכל והתמוגג מנחת.
ראה האברך שהנוף המדברי לא מזכיר כלל את הנוף שלצד הכנרת ושאל, "אני מכיר נוף שונה לחלוטין לצד הכנרת. אתה בטוח שאנחנו נוסעים טוב?!"
"הנוף שאתה מכיר הוא מצד טבריה אבל אנחנו נוסעים עכשיו מהצד השני של הכנרת ואותו אתה לא מכיר, אל תדאג ותן גז!" ענה הנוכל.
לפתע נראה שלט "סדום".
"ומה זה?!" שאל האברך.
"הא...זה כנראה שהשלט התהפך מהרוח!" גמגם הנוכל
ולאחר כברת דרך נראה שלט "אילת עוד 200 ק"מ".
"ומה זה?!" שאל שוב האברך.
"זה לא אֵילַת אלא "אַיֶלֶת". זה ישוב בצפון. מה לא שמעת על הישוב הזה?!" שאל בתמיהה הנוכל.
"לא" ענה האברך והמשיך בנסיעה וכך הוליכו שולל עד שהגיעו שניהם למחוז חפצו של הנוכל לאילת.

עם משל זה נוכל להיעזר ולזהות דרכנו בעולם הזה, עולם השקר המלא בשקרים ורמאויות מהם "עבים" יותר שקל לזהותם ומהם "דקים" מאוד שקשה מאוד לזהותם, אך בכל זאת השאיר לנו הקב"ה תורה מלשון הוראה שתוֹרֶה לנו הדרך בעולם השקר והתורה מלאה ב"תמרורים" ו"שלטי הזהרה" הנמצאים בדברי התורה הקדושה, בנביאים, בכתובים בדברי חז"ל הקדושים, בזוהר וכו' ואת "שלטי ההכוונה וההזהרה" קל מאוד להבינם שהרי "קרוב אליך הדבר מאוד" ומה שנדרש מאתנו היא תמימות ופשיטות, ותמימות פירושה שלימות כגון "תְמִימוֹת תהיינה" – שלימות תהיינה, שכדי להבין את המסר צריכים אנו לקחת את מכלול דברי התורה בשלמותם ולא למיינם קודם לכן ו"לסנן" לעצמנו את מה שנראה לעיננו ומובן להבנת שכלנו. ופשיטות פירושה יָשְרוּת כגון "לא נבראו רעמים אלא להפשיט עקמימות שבלב". אם כן, פשוט פירושו ישר, וכדי להבין את כוונת דברי התורה צריך גם להיזהר שלא "לעקמם" לשכלנו העקום שהרי אם נעקמם שוב לא יוכלו "שלטי ההכוונה וההזהרה" שבתורה לישר לנו הדרך שהרי בכל פעם שניתקל באחד מהם ניתן לו הסבר משלנו, ונאמר שכוונת הדברים אינה כפשוטם ונמשיך ללכת בדרכנו העקומה. אך כל דורש אמת כאשר יבחין "שהדרך" בה הוא "נוסע" מלאה בהסברים, "בחריקות" ובתירוצים יוכל להבין שכנראה שהוא תועה בדרך ושווה לעשות בדיקה מחודשת לאן פניו מועדות.
שהרי "ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם", האמת היא ש"ישרים דרכי ה'" ואין כל צורך לעקמם ובכל זאת "צדיקים ילכו בם", שעם "שלטי ההכוונה" יעזרו הצדיקים להגיע למחוז חפצם לעולם הבא "ופושעים יכשלו בם", שמי שחפץ בתאוות העולם הזה ובתעתועיו ורודף אחר הממון, הכבוד המדומה, המעמד וכו' לא רק שדברי התורה לא יישרו דרכו אלא אדרבה יקח מהם ראיה להמשיך בדרכו העקומה.

ועוד, מספרים על בחור אחד שהתקלקל שעונו המעורר, נטל מברג והחל לפרק השעון עד שפירקו לגורמים, ניסה לאתר התקלה וחזר והרכיבו מחדש וכאשר תמה מלאכת ההרכבה גילה שנותרו בידו מספר גלגלי שיניים מיותרים. עמד והשליכם לאשפה. וכמובן שטוּ¬ת עשה אותו בחור והיה צריך להבין שבאם נותרו בידו גלגלי שיניים אם כן זהו סימן מובהק שלא הרכיב נכון את השעון.
כך צריכים אנו לדעת שבאם נלמד איזו סוגיא וישארו בידינו מספר מילים מיותרות וכל שכן משפטים מיותרים הרי זהו סימן שלא הבנו נכון. על אחת כמה וכמה אם נשארות לנו פרשות שלמות בתנ"ך, משפטים וקטעים שלמים בדברי חז"ל ועוד שנראים כמיותרים ואין לנו בהם צורך כנראה שלא הבנו נכון את דברי התורה הקדושה ולא הרכבנו נכון את "תמונת הפאזל" ולכן נשארו בידינו "חלקים מיותרים".

וכידוע הקב"ה ברא עולם ונתן לנו אפשרות בחירה שנוכל לבחור בטוב או חלילה ברע ואף בהבנת התורה ישנה וחייבת להיות בחירה כאמור "צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם" וממילא בכל ראיה או הוכחה נוכל למצוא "סדקים" אם נרצה שנשתמש בהם ל"פתח מילוט" וזאת כמובן על מנת שתישאר בחירה מושלמת שאם לא כן הרי נשללה הבחירה והרוצה להכחיש לא יוכל להכחיש הראיות. והעיצה היעוצה לכל דורש אמת היא, להניח את כל נגיעות הכבוד המדומה, המעמד הממון, הנוחיות וכו' ולהסתכל בציטוטים שאביא בקונטרס בעין אמת וכך יוכל בעזרת ה' יתברך למצוא את דרכו וללכת לבטח ולהגיע למחוז חפצו.
דרך צלחה!

השאלות המובאות בתחילת הקונטרס נשלחו אלי על מנת שאענה עליהן תשובה לשואל האלמוני. התשובה שהשבתי נכתבה בס"ד בהמשכים ומצאתי את עצמי שולח לו מידי שבוע לערך מספר דפים עד שהתקבצו כל אותם דפים ונתבקשתי לחברם לקונטרס שיענה תשובה גם לאלו ששאלות אלו מציקות להם ואינם מעיזים לשאול. ועל כגון זה כתב רבי נחמן "כי מכל מחלוקת נעשה ספר, בחינת שאלות ותשובות. כי המחלוקת היא שאלה וקושיא, שמקשין ושואלין עליו, והוא שב בתשובה, ועל ידי זה הוא משיב ומתרץ השאלה, ונעשה מזה בחינת ספר שאלות ותשובות, כי על ידי התשובה, על ידי זה נתחדשים אצלו כמה ספרים. כי יש כמה ספרים עכשיו וגם עתידים להיות עוד כמה ספרים, וכולם צריכים להעולם...
ועל כן, על ידי המחלוקת נעשה ספר וזה בחינת 'וספר כתב איש ריבי' שעל ידי ריב ומחלוקת נעשה ספר" (ליקוטי מוהר"ן מאמר ס"א). וכאן ראינו ממש איך נתקימו הדברים כפשוטם שעל ידי השאלות ששאל השואל והתשובות שעליהן נעשה עוד ספר. וכאן אודה בראש ובראשונה לבורא עולם שריחם עלי כל כך וקיים בי הפסוק "מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון להושיבי עם נדיבים עם נדיבי עמו" שקרבני לצדיק האמת ולאנשיו. וכמובן תודה לשואל האלמוני שבזכותו יצא לאור הקונטרס. ותודה מיוחדת לאשתי נוות ביתי העוזרת ותומכת בי לאורך כל הדרך מרת יהודית תחי' אשר שלי ושלכם שלה הוא. ותודה לכולל "כף החסד" –ברסלב בראש-העין בו אני חוסה ולמנהלו המסור והיקר ר' חנוך מרום הי"ו וכמובן לכל תלמידי וידידי היקרים שעודדוני להוציא קונטרס זה לאור.
יהי רצון שזכות רבנו הקדוש תעמוד לכולם להתברך בכל מילי דמיטב ובכל הישועות ברוחניות ובגשמיות ויזכו לקבל פני משיח צדקנו מתוך בריות גופא ונהורא מעליא אמן ואמן.

בהערכה והוקרה רבה
אהרן ישכיל

הבנתי בערך את העניין בזרם ברסלב.
ישנם אולי אנשים שלא היו מעיזים ושואלים שאלות כגון אלו, וכאן אעיז ואשאל:

1. למה בגלל שמשהו כתב על עצמו שהוא צדיק האמת וכו', לכן "פתחו" חסידי ברסלב זרם חדש ביהדות העובדים את השם דרך צדיק האמת?!
2. ניחא, ללכת על-פיו,אבל למה הכל צריך להיות "מיוחד" על-פי הצדיק?!
3. ולמה ההתעמקות?
   למה כל האינטנסיביות הזאת ב-ק-י-צ-ו-ר??!?!
   וכי השם נגלה לרבנו?!
4. למה לא לנסוע לאברהם אבינו ע"ה-אחד משבעת-הרועים,מעמודי העולם!! הרי השם נגלה אליו ועליו מבוססת התורה הקדושה-מקור חכמת עם ישראל? למה לא לנסוע בכל פעם למערת המכפלה וכו'? ולמה דווקא עשרות פעמים ויותר נוסעים לרבי נחמן לאומן?!
5. והאם לא היה ראוי יותר לעלות את עצמותיו של רבי נחמן מאומן לארץ הקודש?

תודה וסליחה על הנימה!

בס"ד
לשואל היקר הי"ו, אשתדל בס"ד להשיב לשאלותיך עד כמה שידי מגעת, אך לצערי לא אוכל להשיב "ב-ק-י-צ-ו-ר" כפי שביקשת היות ונושא זה של "הצדיק" או "ההתקשרות לצדיק" איננו המצאת פרי-דמיון של "חסידי ברסלב" והוא מבוסס על חכמינו הקדושים בגמרא, במדרשים, בזוהר, בכתבי האר"י ועוד כפי שאשתדל להביא לך המקורות ע"מ שתוכל בעצמך לעיין בהם ולהיווכח שאכן העניין דורש לימוד מעמיק (ואולי גם תקבל תשובה לשאלתך "למה – ההתעמקות") וכך תהיה לך בחירה מושלמת ותוכל אולי להגיע למסקנה (אם תרצה כמובן) שיתכן וסילפו לנו את התורה – הקדושה, ואולי גם את היהדות המקורית ואת הציטוטים שאביא לך משום מה "טאטאו" אותם אל "מתחת לשטיח".

אמונת חכמים
ראשית בל נשכח שכל היהדות בנויה על היסוד הגדול הנקרא אמונת-חכמים, וכמאמר המדרש: "חכם זה משה רבנו ע"ה שנקרא חכם שנאמר עיר גבורים עלה חכם...וכסיל אדם יבלענו זה יהושע בן נון שעשה עצמו ככסיל אצל משה רבו" (בתי מדרשות ח"ב – מדרש אותיות ר"ע השלם נוסח א – אות א).

ובכן האדם בכל מקרה צריך להיות "כסיל" או שהוא יהיה כסיל בפני חכמינו הקדושים ואז גם יזכה לקבל דעתם וממילא יהיה חכם או שהוא יהיה כסיל באמת כמו שכתוב "ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו".

למה דרך הצדיק?
מנימת שאלתך נראה שאתה קצת מתרגז על הגישה שצריך לעבוד את ה' דרך "צדיק האמת". זה קצת מזכיר או מסביר את הכעס שכועסים השבטים על יוסף הצדיק שמספר להם חלומותיו "השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לי"..."והנה קמה אלומתי וגם נצבה והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחוינה לאלומתי" (בראשית ל"ז). והדבר כל כך מרגיז אותם עד שהם חושבים להרגו...(והמדובר בשבטים קדושים שבטי-יה שורש עם ישראל, ואגב מתוך "שבעת הרועים" הוא הנקרא "צדיק").

וכן מוצאים אנו במשה רבנו ע"ה כאשר נגשו אליו קורח ועדתו וטענו "רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה" (במדבר ט"ז, ג') (ואגב עם קורח היו מאתיים וחמישים ראשי סנהדראות).

וגם אותם מרגיזה הגישה הזו ששמה "צדיק" וכי אי אפשר לעבוד את ה' מבלעדיו?! אף על פי שהם עצמם ראו במו עיניהם כיצד משה רבנו הוציאם ממצרים באותות ומופתים, קרע להם הים וגילה להם האמונה הקדושה כמו שפרשו חז"ל "ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים" (מובא ברש"י שמות ט"ו: ב') (וכמובן בזכותו של משה רבנו זכו עם ישראל למדרגת נבואה כה גדולה), משה רבנו הוריד לנו תורה, מדבר עם ה' פנים בפנים ועם כל זאת עדיין קשה להם למה צריך את הצדיק? (ועד היום נשרפים קורח ועדתו על העוון הנורא הזה).

ולאחר מכן רואים אנו בפרשת המרגלים כאשר חלקו כל עם ישראל על משה רבנו חוץ מיהושע וכלב נגזרה גזירה על דור המדבר שימותו במדבר ואמרו חז"ל: "דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא!" (סנהדרין ק"י ע"ב)

וכאן ישאל השואל קורח ועימו מאתיים וחמישים ראשי סנהדראות, דור המדבר, דור-דעה, שקבלו תורה מפי הקב"ה בסיני וראו אותות ומופתים, נופלים לגהינום ומאבדים חלקם בעולם הבא, מה הם לא למדו תורה? הם לא קיימו מצוות? אנחנו לומדים ומקיימים טוב מהם?! ובכל זאת איבדו חלקם בעולם הבא, על מה ולמה?? על שחלקו על הצדיק!!!

ועוד, האם התורה היא ספר היסטוריה ח"ו?! האם לא נאמר מה שהיה הוא שיהיה ואותן סיטואציות ממש חוזרות על עצמם שוב ושוב, ואנו קוראים פרשות מפורשות בתורה וחוזרים עליהם בכל שנה ושנה, ומה אנו למדים מהם?!
ועל אנשים כגון אלו קורא הנביא ישעיה תגר ואומר "החרשים שמעו והעוורים הביטו לראות" (ישעיה מ"ב, י"ח).

ובכן האם לעבוד את ה' דרך צדיק האמת הוא "זרם חדש" ביהדות?!

כולנו כצאן תעינו
או שמא איבדנו כבר את הדרך באלפיים שנות הגלות?! שהרי עוד בתחילת חורבן בית ראשון (שאגב הגר"א אמר שאינו יכול לתאר לעצמו כיצד היה נראה סנדלר באותה תקופה, לגודל מעלתם) נאמר "הכהנים לא אמרו איה ה' ותופשי התורה לא ידעוני (ופירש רש"י תופשי התורה – סנהדרין) והרועים פשעו בי"...(ירמיה ב': ח')

ועוד נאמר שם (פרק ה) "שוטטו בחוצות ירושלים וראו נא ודעו ובקשו...אם תמצאו איש אם יש עושה משפט מבקש אמונה ואסלח לה...ה' עיניך הלא לאמונה היכיתה אותם...
ואז אמר ירמיה "אלכה לי אל הגדולים (גדולי התורה) ואדברה אותם כי המה ידעו דרך ה'....אך המה יחדיו שברו עול ניתקו מוסרות" (ופי' רש"י שברו עולו של הקב"ה מעליהם). כלומר ירמיהו הנביא הלך לדבר מאמונה עם גדולי התורה שבדורו ואף מהם נחל אכזבה קשה, ונוכח שגם הם פרקו עול הקב"ה מעליהם.

ובכן את הדרך איבדנו כבר לפני כאלפיים שנה ואם נאמר שמא ואולי מצאנו כבר הדרך? אך הנביא ישעיה שהתנבא על משיח צדקנו כבר הודיענו שנתכונן להפתעה גדולה שהרי אז כולם יגידו "כולנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו, וה' הפגיע בו את עוון כולנו" (ישעיה נ"ג: ו).

ובכן, ההתקשרות לצדיק היא יהדות חדשה? או שמא היא-היא היהדות המקורית??!!

משה רבנו בדור האחרון
ולא די – אלא אומר הזוהר הקדוש (בראשית כ"ח ע"א) שבגלות האחרונה שוב כולם יתנגדו לצדיק הנקרא "אדם" לא רק עמי הארצות אלא אפילו התלמידי-חכמים, "ובגין דא משה לא מית, ואדם אתקרי איהו, ובגיניה איתמר בגלותא בתראה, ולאדם לא מצא עזר, אלא כלהו כנגדו".
תרגום: "ולכן משה לא מת והוא הנקרא "אדם". ובגללו נאמר בגלות האחרונה, ולאדם לא מצא עזר, אלא כולם כנגדו."

על איזה משה הנקרא "אדם" מדבר הזוהר שיחלקו עליו?

האם חולקים אנו היום על משה רבנו התנכי? (אע"פ שחלקנו עליו בדור המדבר)
וכי היום יש מישהו החולק עליו?! או שמא חולקים אנו על "משה רבנו" העכשווי??!!

כותב האר"י ז"ל (שער הגלגולים הקדמה כ') "כי הנה עתיד משה עצמו יחזור בגלגול בדרא בתרא (בדור האחרון) ואז יקום...גם אז בדרא בתרא, יתגלגלו כל דור המדבר עם הערב רב, וזה וקם העם הזה וגו'...כדי לתקן הדור ההוא.

א"כ משה רבנו בעצמו יחזור שוב בגלגול כדי לתקן אותנו דור המדבר שכאמור איבדנו חלקנו אז בעוה"ב, אך משה מוסר נפשו עבורינו "כי לא ידח ממנו נידח". וכשם שמשה מוסר נפשו עלינו בחטא העגל והמרגלים וכו' כך ממשיך הוא למסור נפשו עבורינו והענין מרומז בפסוק וישלך את נפשו מנגד (שופטים ט':י"ז) ר"ת אומן.
וכן בחטא העגל נאמר ואם אין מחני נא מספרך (שמות ל"ב: ל"ב) כאשר נקרא הפסוק לאחור נגלה את "משה רבנו" החוזר ומוסר נפשו עבורנו ע"מ לתקננו "ואם אין מחני נא" וכאשר נקרא מהסוף להתחלה יתקבלו המילים "אני נחמן" ובאם נתבונן על הר"ת "ואם אין מחני נא מספרך" נגלה ר"ת "מאומן".
וכן בפסוק "...ולא ישא אלקים נפש וחישב מחשבות לבלתי ידח ממנו נידח" (שמואל ב': י"ד, י"ז) שוב נגלה ר"ת "אומן" אלקים נפש וחישב מחשבות ונפש הן ר"ת נחמן פיגא שמחה. (שכידוע הקב"ה מקדים הרפואה למכה, ולכן מקום תיקון נשמות ישראל בדור האחרון הוכן כבר מראש והוא אומן).

ובכן יתכן שעם משה רבנו התנכי אין לנו כיום בעיה, ואין אנו חולקים עליו, אלא יש לנו היום בעיה עם משה עצמו שיחזור שוב בגלגול כדברי האר"י ע"מ לתקננו, ועיקר התיקון תלוי בכך שנשמע בקולו ונבטל דעתנו בפני דעתו, שהרי בזאת קלקלנו כאמור. ובזה תלוי כל תיקונינו.

תכלית הבריאה
שואל הרמב"ם בהקדמה מסדר זרעים (מובא בסוף מסכת ברכות על הש"ס) כידוע הקב"ה לא ברא שום דבר לבטלה, ותכלית כל הבריאה היא האדם שהוא מובחר הברואים, ותכלית האדם היא להכיר את השי"ת ולעבדו וכלשון הרמב"ם ז"ל "לצייר לנפשו המושכלות". אך עינינו רואות שרוב בני האדם אפילו לא בכיוון זה וכלשון הרמב"ם "רוב בני אדם ערומים מן הערמה וריקים מן החכמה ומבקשים התאוה" ושהאיש החכם המואס בעולם הוא יחיד בין רבים לא ימצא אלא אחד בדור מהדורות" ואם כן שואל הרמב"ם אם רק אחד מכל בני האדם מקיים את תכלית הבריאה לאיזה תועלת נבראו כל שאר בני האדם שבכל הדורות?

התשובה לכך אומר הרמב"ם היא לשתי סיבות האחת: שיהיו כל אותם בני האדם משמשים ומשרתים את אותו האחד (כלומר אלו יעסקו בחקלאות ואלו בבנין ואלו בנגרות וכו') והסיבה השניה היא שישמשו חברה לאותו אחד היינו שלא ישעמם לצדיק להיות לבדו בעולם. ולכן אמרו חז"ל (מסכת ברכות דף ו' ע"ב) "מאי כי זה כל האדם, אמר רבי אלעזר אמר הקב"ה כל העולם כלו לא נברא אלא בשביל זה (היינו בשביל הצדיק הנקרא אדם) רבי אבא בר כהנא אמר שקול זה כנגד כל העולם כולו, רבי שמעון בן עזאי אומר ואמרי לה רבי שמעון בן זומא, אומר כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה."

מה שמעניין הוא שרוב לומדי התורה מעיינים ברמב"ם ומדקדקים בכל מילה, ואילו כאן רמב"ם מפורש שהוא גם הקדמה לכל התורה, מתעלמים ממנו כאילו לא היה קיים כלל?! גמרא מפורשת שוב מתעלמים ממנה ולא שמים לב כלל לדברי חז"ל, האם זה לא סילוף של היהדות המקורית?! האם הגישה הזו אינה ליצנות?! והאם ברסלב הם שפתחו "זרם חדש ביהדות"?!
או שמא ואולי עיצבו לנו את היהדות האותנטית?!

הצדיק יסוד עולם
אומרת הגמרא במסכת חגיגה (דף י"ב ע"ב) "אוי להם לבריות שרואות ואינן יודעות מה רואות, עומדות ואין יודעות על מה הן עומדות הארץ על מה עומדת על העמודים...ויש אומרים על שבעה עמודים שנאמר חצבה עמודיה שבעה, ר' אלעזר בן שמוע אומר על עמוד אחד וצדיק שמו שנאמר וצדיק יסוד עולם".

וכותב הגר"א בפירושו על ספרא דצניעותא (פרק א') על מה שאמרו חז"ל שהקב"ה גנז את האור לצדיקים לעתיד לבוא "וידוע שגנזו בצדיק יסוד עולם".

מי הוא אותו "צדיק יסוד עולם"? (ושוב משום מה מתעלמים מהמושג הזה כאילו הוא לא קיים, ועליהם אומרים חז"ל אוי לבריות הרואות ואינן יודעות מה רואות העומדות ואינן יודעות על מה עומדות ושוב זועקת השאלה האם אנחנו עיוורים?! האם אנחנו חרשים?!)

נאמר בזוהר חדש (מדרש רות דף ק"ג ע"ב) "כשהקב"ה רצה לברוא העולם היה מחריט (חוקק וחורט לפניו) העולם לפניו, ולא היה עומד עד שברא התשובה, כיון שברא התשובה ברא העולם, והעמידו על עמדו, על עמוד אחד, מאי ניהו, הוא צדיק יסוד עולם: וממנו השתיל ויצא זרע דוד ע"ה... וכל זרעו של דוד מצדיק זה יצא...

אם כן "הצדיק יסוד עולם" הינו מזרע דוד דווקא, שמדוד דוקא יצא מלך המשיח שכל תיקון העולם תלוי בו ושאנו נתקרב אליו וכמו שנאמר "ועבדו את ה' אלוקיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם" (ירמיהו ל': ט"ז)

דוד אחר – דוד מלכם
ועל זה אמרו חז"ל (סנהדרין צ"ח ע"ב) "אמר רב יהודה אמר רב עתיד הקב"ה להעמיד להם דוד אחר שנאמר ועבדו את ה' אלוקיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם, הקים לא נאמר אלא אקים" היינו בלשון עתיד.

מי הוא אותו "דוד אחר" שעתיד הקב"ה להקים לנו? והאם צריך לעבדו, או שצריך לעבוד את הקב"ה?
או שמא ואולי כאשר אנחנו עובדים את הצדיק – היינו מקיימים ציוויו ונכנעים לו, ממילא אנחנו עובדים גם את הקב"ה בכך, שהרי הקב"ה מגלה לנו את רצונו ע"י הצדיק, ולכן מזהיר אותנו הקב"ה "זכרו תורת משה עבדי" (מלאכי ג': כ"ב). וגם מבטיח הוא למשה "וגם בך יאמינו לעולם" (שמות י"ט: ט').

ואגב זאת דוד מלכם בגימטריא עם האותיות ושני הכוללים = 153 נחמן עם האותיות והכולל = 153.

האם הצדיק יכול להעיד על עצמו?
את שאלותיך פתחת בשאלה, למה בגלל שמישהו כתב שהוא צדיק האמת וכו', לכן פתחו חסידי ברסלב "זרם חדש" ביהדות העובדים את ה' דרך צדיק האמת?

על ענין צדיק האמת ועבודת ה' דרכו כבר התחלתי לענות לך (ואמנם עדיין לא סיימתי) אך השאלה המציקה לך היא איך יתכן שיעיד הצדיק על עצמו שהוא "צדיק האמת", והיתכן שיעיד האדם על עצמו שהוא "צדיק האמת"?

ראשית ההנחה הזו שאין אדם יכול להעיד על עצמו אינה נכונה! שהרי אמרו חז"ל: "אמר רבא שרי לצורבא מרבנן למימר – "צורבא מרבנן אנא" – מותר לתלמיד חכם לומר תלמיד חכם אני! (נדרים ס"ב ע"א) ושאלה הגמרא שם והרי נאמר: "יהללך זר ולא פיך"?! ותירצה הגמרא שבמקום שמכירים אותו אסור לתלמיד חכם לפרסם את עצמו אך במקום שלא מכירים אותו מותר לו לפרסם את עצמו שהרי אם הוא לא יעשה זאת מי אם כן ידע לכבדו ולכבד את תורתו?! וענין זה גם נפסק להלכה בשו"ע יו"ד הלכות תלמוד תורה סימן רמ"ו סעיף כ"א בהג"ה. ובפרט צדיק האמת שכל מטרת ירידתו לעולם היתה בשביל שיתקן את עם ישראל ויקרבם לאביהם שבשמים, ובודאי שמותר לו לפרסם את עצמו ואף מחויב הוא בכך שאילמלא הוא יודיענו "אני הוא רופא הנפשות" מנין נדע שצריכים אנו להתקרב אליו ולקבל "תרופותיו" ועצותיו?! ומה אם כן תהיה התביעה עלינו באם לא נתקרב אליו שהרי מנין לנו לדעת שזה הוא הצדיק שאותו אנו צריכים?! וכי יעלה על הדעת שהקב"ה ישלח לנו צדיק שיתקננו וירפאנו מתחלואי נפשנו וגם יעלים אותו מאתנו באופן שלא ישאיר לנו אף "קצה חוט"??!!
ולכן לא רק שמותר לצדיק האמת להודיע זאת, אלא אף מחויב הוא בכך שהרי אם לא יודיענו זאת תהיה זו מעילה בשליחות שלמענה נשלח לדורנו כאמור.

ובאמת לדעת מגדולת הצדיק באמת לא יודע שום נברא ואפילו הגדולים במעלה מאוד לא יודעים ממנו ולדבר זה נמצא כבר תקדים בתורתנו הקדושה במעשה מרים שהוא גם אחד מהזכירות שאנו מצווים לזכור בכל יום – מעשה מרים הנביאה.
ובפרט שמרים הנביאה היא זו שהתנבאה שעתידה אמה להוליד בן שיושיע את ישראל כמובא בדברי חז"ל ואף היא לא הבינה את גדולתו של משה רבנו באמת והעזה להשוותו לשאר הנביאים כמו שנאמר: "ויאמרו הרק אך במשה דיבר ה' הלא גם בנו דיבר"?! וה' יתברך שמע זאת והקפיד כל כך על מרים הנביאה ונענשה בצרעת וממנה למדים אנו פרשת הלשון הרע והראה הקב"ה להם את ההבדל הגדול בין משה רבנו לשאר הנביאים ואמר להם "שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם ה' במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו, לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא, פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות ותמונת ה' יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה" (במדבר י"ב, א'-ח')
אם כן בודאי שגם גדולים ביותר כגון מרים הנביאה ואהרן גם הם לא זכו להבין באמת את גדולתו של משה רבנו על פני שאר הנביאים. וסיפרה לנו זאת התורה לא רק על מנת שנדע סיפור היסטורי אלא שנלמד מסיפור זה לעצמנו ונלמד קל וחומר שאם גדולים כאלו טעו בודאי ש"אזובי הקיר" שכמונו יכולים לטעות. ואף ישנם בדורנו גדולים במעלה מאוד שלא זכו להבין באמת את גדולת צדיק האמת משום שהרי הכלל הוא ש"מה שהיה הוא שיהיה" ומן הראוי הוא שנלמד לקח ונזהר שוב מאותה טעות.

האם יוסף הצדיק האומר לאחיו "השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי"..."תסובינה אלומותיכם ותשתחוינה לאלומתי"...האם לא הוא בעצמו העיד על עצמו שהוא הצדיק שאותו אתם כולכם צריכים?! והאם אחיו האמינו לו?!

האם משה רבנו כאשר בא לגאול את עם ישראל ממצרים והודיע להם שהוא הצדיק והוא יוציאם ממצרים, האם לא הוא בעצמו העיד על עצמו?! והאם האמינו לו, או שכתוב "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה"?! ובסופו של דבר רק עשרים אחוז מקסימום יצאו ממצרים (אלו שהאמינו כמובן למשה) והיתר מתו במכת חושך?!

האם היה מישהו שידע והכיר את גדולתו של דוד המלך חוץ מהקב"ה בעצמו וכאשר הלך שמואל הנביא למשוח את אחד מבניו של ישי הביאו את שבעת בניו חוץ מדוד (כמובן) ואלמלא והקב"ה התערב בבחירתו של שמואל הנביא היה מושח את אליאב, כמו שנאמר "ויאמר אך נגד ה' משיחו, ויאמר ה' אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גובה קומתו כי מאסתיהו, כי לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב". (שמואל א ט"ז: ו'-ז')
ומי אם כן הכיר בגדולתו של דוד אם לא הוא בעצמו והקב"ה כמובן?!
ומי אם כן יכול לדעת ולהכיר בגדולת צדיק האמת מובחר הצדיקים, שהרי אף אחד לא הגיע עדיין למדרגתו, ומניין ידע מדרגתו? ומי שיודע מגדולתו זה הוא בעצמו!

והאם על משיח בעצמו שהוא גדול יותר מהאבות ואפילו ממשה כמאמר המדרש (תנחומא תולדות פרק י"ד) "זה משיח בן דוד ... שהוא גדול מן האבות...ירום מאברהם ונישא מיצחק וגבה מיעקב... ונישא ממשה".
האם כאשר יבוא משיח נכיר בגדולתו, או שמה נחלוק עליו?!
האם לא נאמר בישעיהו (פרק נ"ג) "מי האמין לשמועתינו וזרוע ה' על מי נגלתה...לא תואר לו ולא הדר ונראהו ולא מראה ונחמדהו, נבזה וחדל אישים...נבזה ולא חשבנוהו".
ואחרי "שיפול לנו האסימון" נאמר "כולנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו".

ובכן את מי רצית שיבוא ויעיד על צדיק האמת שזה הוא אם לא את הצדיק בעצמו?! ובאם יבוא השואל וישאל היכן מצאנו שהעידו הצדיקים על גדולתם?!
ובכן אביא כאן כמה וכמה ציטוטים:
• "אמר רבי שמעון בן יוחאי יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה"....(סוכה מ"ה ע"ב)
• אמר רבי שמעון בן יוחאי ראיתי בני עליה והם מועטין...אם שנים הם אני ובני הן". (סוכה מ"ה ע"ב)
• ובסוף מסכת סוטה (מ"ט ע"ב) "משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא. אמר ליה רב יוסף לתנא לא תיתני ענוה דאיכא אנא (אל תשני ענוה שבטלה שהרי אני קיים ואני עניו) אמר ליה רב נחמן לתנא לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא". (אל תשני שבטלה יראת חטא היות ואני קיים, ואני ירא חטא)
• בן עזאי אומר כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה" (בכורות נ"ח ע"א)
• ובשעת שמחת בית השואבה היה הלל הזקן אומר "אם אני כאן הכל כאן ואם איני כאן מי כאן" (סוכה נ"ג ע"א)

ובכן האם אותם צדיקים לא התפארו וגילו בעצמם את גדולתם אך משום מה זה לא מפריע לנו אבל אם מדובר ברבי נחמן זה גורם לנו אי-נוחות וכולם קופצים וצועקים??!!

שימוש הצדיק
בספר "קדושת לוי" (דרוש לפסח) ד"ה "רשע מה הוא אומר" כתב המחבר: "ואעתיק לך מה שכתוב במדרש – תלפיות וז"ל..."מכאן יראה מעלת הצדיק לפני הקב"ה ושמסר העולם ברשותו, ושיעבד לו לעשות כל רצונו וכו' והטעם שכיון שהעולם נברא בשביל הצדיק, וכולם נבראו לצוותו כמאמר חז"ל (ברכות ו':) לכן מסר הקב"ה כל העולם בידו ושיעבדו תחתיו לקיים כל מה שיגזור, ואילו היו יודעים העמי-הארצות בזה היו מעטרים את הצדיק בכל יום עטרות זהב לו, והיו מספיקים לו כל צרכו, כי משלו נותנים לו כעבדים המשמשים את המלך...נמצא שהכל משל הצדיק ובשבילו נברא, ולו נתן הקב"ה הכל במתנה. וכל מה שאוכלין ושותין עמי הארץ במותרים ונפרדים מהצדיק גזילה הוא בידם...הרי לפניך דאם האדם מאמין דהצדיק הוא עובד את השם בשביל כל ישראל הנצרכים, א"כ אם היה זה ברור בלבו של אדם, אז בוודאי אף אם הוא בעצמו אין יכול לעבוד את השם כראוי, עכ"פ היה מחבר את עצמו להצדיק...אך באמת יש רשעים בעולם אשר אומרים בלבבם מה בצע לנו בצדקת הצדיק ובעבודתו, אם הוא עובד את ה' לו לבדו היתרון, וא"כ הוא כופר בעיקר הבריאה דתחילת בריאת כל העולמות היה עבור הצדיק וכל העולם לא נבראו אלא לשמשו, והכל הם ענפים ולבושים הצריכים להצדיק"....

בזוהר בראשית (בהשמטות בשם ספר הבהיר)..."יש לו להקב"ה צדיק אחד בעולם וחביב לו, מפני שמקיים כל העולם כולו, והוא יסודו והוא מכלכלו ומצמיחו ומגדלו ומשמחו, אהוב וחביב למעלה, נורא ואדיר למטה, מתוקן ומקובל למעלה, מתוקן ומקובל למטה, והוא יסוד הנפשות כולם".

בגמרא (מסכת יומא ל"ח ע"ב) "ואמר רבי אלעזר אפילו בשביל צדיק אחד עולם נברא שנאמר וירא אלוקים את האור כי-טוב – ואין טוב אלא צדיק שנאמר אמרו צדיק כי טוב" ופירש רש"י שם – "וירא את האור – ראה בדעתו להתקיים האור של עולם בשביל הצדיק שהוא טוב.

ובכן על שאלתך "למה הכל 'מיוחד' לפי הצדיק"?
כבר עונים לנו חז"ל, ושוב או שקוראים דבריהם ומתעלמים מהם כאילו לא היו קיימים כלל או שמטאטאים אותם מתחת לשטיח"! לא – כן?!

מניין נובעת המחלוקת על הצדיק?
בתקופתו של ר' פנחס מקוריץ (כמדומני) היה מדפיס ספרים אחד ושמו "אשר", אותו מדפיס הדפיס חומשים עם פירוש "האור החיים" הקדוש כאשר הגיע לקטע המובא ב"אור החיים" בענין שמו של משיח (דברים ט"ו, ז') ובו כותב בעל ה"אור החיים"... משיח ה' שמו חיים".
לא יכל אותו מדפיס לסבול זאת והשמיט הקטע, שאלו ר' פנחס מקוריץ, "איך העזת להשמיט הקטע מדברי ה"אור החיים"?! ענה המדפיס "איך יתכן שאדם יכתוב על עצמו שהוא המשיח"?! לקח ר' פנחס מקוריץ את אחד החומשים שהדפיס אותו מדפיס ואמר לו "החומש שאתה בעצמך הדפסת יעיד מי אתה באמת"! ואז פתח בפרשת סוטה בפסוק..."ואמרה האשה אמן אמן" (במדבר ה', כ"ב) ופירש רש"י שם "אמן אם מאיש זה אמן אם מאיש אחר"; אך בחומש של אותו מדפיס ששמו היה "אשר" כאמור נדפס בטעות "אמן אם מאיש זה אמן אם מאיש אשר" ובכן הראה לו הצדיק מנין נובעת המחלוקת שלו על דברי הצדיק ה"אור החיים", ומדוע באמת לא יכול הוא לקבל את דברי הצדיק באמונה תמימה (וזאת משום שהצדיק שייך למידת "היסוד" שהיא הברית-קודש, והאדם הפוגם בברית ממילא גם חולק על הצדיק ועל דבריו).

ולעומת זאת כאשר שאל מאן דהוא את המקובל רבי מרדכי שרעבי זצ"ל על מה שאמר רבי נחמן מברסלב "שהשיג יחידה בתכלית המדריגה עליונה" (חיי מוהר"ן רס"ז) הקשה הוא הרי כידוע מדריגה זו נאמרה על משיח ואיך אמר זאת רבי נחמן על עצמו? ענה הרב שרעבי "אם רבי נחמן אמר כך, מסתמא כן הוא, וידע מה שאמר"! (מובא בספר "שבחו של צדיק")

ובכן כאשר שואלים ומקשים אנשים כערכנו על דברי והנהגות הצדיקים הגדולים ובפרט על "צדיק עתק", כדאי שנבדוק טוב-טוב מהיכן באות הקושיות והשאלות שלנו, ממקום טוב, או שמא מה"שאול" שלנו ("ושאול תחתיות" – הוא גם מלשון שאלות!!)

הצדיקים וקבריהם כבית המקדש ממש
• "כשאדם צדיק אף בני ביתו כמותו, וכל מי שידבוק בו" (פסיקתא רבתי פרק ג')
• "אין ספק שראוי שנאמין שכמו שבזמן שבית המקדש קיים היה המעון ההוא המקודש, מקום מוכן לחול שפע הנבואה והחכמה, עד שבאמצעות המקום ההוא היה שופע על כל ישראל, כן ראוי שיהיו הנביאים והחסידים מוכנים לקבל שפע, עד שבאמצעותם יושפע השפע ההוא על המוכנים, לכל בני דורם לכך...כמו המקדש המקודש, וכל שכן לאותם שהם מתקרבים עליהם ומשתתפים עימהם.
ולא בחייהם בלבד, כי גם אחרי פטירתם מקומות קבריהם ראויין להמצא השפע שם, בצד מן הצדדים, כי עצמותיהם אשר כבר היו כלים לחול עליהם השפע האלוקי, עדיין נשאר בהם מן המעלה והכבוד שיספיק לכיוצא בזה.
ומפני זה אמרו חז"ל שראוי להשתטח על קברי צדיקים ולהתפלל שם, כי התפילה במקום ההוא תהיה רצויה יותר"...(דרשות הר"ן הדרוש השמיני)

והיוצא לנו מדברי הר"ן שהצדיקים וקבריהם הרי הם ממש כמו בית המקדש, וההבדל בין יהודי המקורב לצדיק לבין זה שאינו מקורב הוא כמו שבזמן שבית המקדש היה קיים שיבנה במהרה בימינו, היה ההבדל בין יהודי העולה לרגל לבית המקדש ולבין זה שאינו חפץ לעלות לרגל לקבל פני השכינה. ואולי אלו המונעים מלהתקרב לצדיק הם הם ממשיכי דרכו של ירבעם בן נבט הרשע שחטא והחטיא את הרבים והעמיד שומרים שלא יעלו ישראל לרגל (תענית דף ל' ע"ב) ועליהם אמרו חז"ל (ראש השנה דף י"ז ע"א)..."כגון ירבעם בן נבט וחביריו יורדין לגיהנם ונידונין בה לדורי דורות שנאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי..."גיהנם כלה והן אינם כלים...וכל כך למה? מפני שפשטו ידיהם בזבול (בבית המקדש)"
וכידוע התורה הקדושה נצחית ומה שהיה הוא שיהיה וכשם שהיו ירבעם ונבט וחביריו שמנעו והרחיקו את עם ישראל מלבוא ולעלות לבית המקדש כך גם בימינו נמצאים לצערנו מתלמידיהם וממשיכי דרכם הרעה מלהתקרב לצדיקים ואותם קילל דוד "תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק בגאוה ובוז" (תהילים ל"א, י"ט)
ועליהם אמר המדרש (ילקוט שמעוני שמות ל"ט – רמז תי"ז)..."אלו ליצני הדור שהיו מתלוצצים אחר משה".
ועליהם כתב הרמב"ם (הלכות טומאת צרעת פרק ט"ז סעיף י')..."וזה דרך ישיבת הלצים הרשעים בתחילה מרבין בדברי הבאי כענין שנאמר וקול כסיל ברוב דברים ומתוך כך באין לספר בגנות הצדיקים כענין שנאמר תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק, ומתוך כך יהיה להן הרגל לדבר בנביאים ולתת דופי בדבריהם כענין שנאמר ויהיו מלעיבים במלאכי האלוקים ובוזים דברים ומתעתעים בנביאיו ומתוך כך באין לדבר באלוקים וכופרים בעיקר כענין שנאמר ויחפאו בני ישראל דברים אשר לא כן על ה' אלוקיהם והרי הוא אומר שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ. מי גרם להם לשית בשמים פיהם? לשונם שהלכה תחילה בארץ!"
• בזוהר (פרשת בא דף ל"ח ע"א) ..."וכתיב יראה כל זכורך את פני האדון ה', מאן פני האדון ה'? דא רבי שמעון בן יוחאי, דמאן דאיהו דכורא מן דוכריא בעי לאתחזאה קמיה". תרגום – וכתוב יראה כל זכורך את פני האדון ה', מי זה פני האדון ה'? זה רבי שמעון בן יוחאי שמי שהוא זכר מן הזכרים צריך להראות לפניו.
ובכן דברי הזוהר הקדוש תואמים לדברי הר"ן שכתב שהצדיקים הם הם בית המקדש וכן נאמר בזוהר הקדוש שהצדיקים הם פני השכינה. "...אמר רבי אלעזר ודאי פני שכינה ראיתי שהרי כאשר רואה בן-אדם צדיקים או זכאים אשר בדור ופוגש בהם, ודאי הם פני השכינה ומדוע נקראים פני השכינה? מפני שהשכינה מסתתרת בתוכם, היא בסתימות והם בגלוי". (זוהר פרשת תרומה דף קס"ג ע"ב)
• אמרו חז"ל (סנהדרין דף צ' ע"א) "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ."
ועל זאת כותב הזוהר הק' (פנחס רי"ג ע"ב) "רבי יצחק אמר כל בר נש דאית ליה חולקא בצדיק, ירית להאי ארץ, כמה דכתיב ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ".
תרגום – "רבי יצחק אמר – כל אדם שיש לו חלק בצדיק יורש לאותה ארץ (העולם הבא) כמו שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ."
מי הם הצדיקים אם-כן שמובטח להם שיזכו לעולם הבא? הם אלו הקשורים לצדיק!!!
ובכן האם ההתקשרות לצדיק היא ענין שולי??!!

הרופא – החכם והרועה - הנאמן
נאמר ב"תיקוני הזוהר" (תיקון ס"ט דף ק"ו ע"א) "אני ישנה ולבי ער – אני ישנה מאהובי שהתרחק ממני, ולבי ער כאשר בא אצלי, (משל) לכלה שהיתה נשואה לחתן, והתרחק ממנה, נפלה לחולי, ונאספו כל הרופאים אצלה ולא היו יכולים לדעת המחלה שלה."
(הנמשל הוא: "הכלה" היא כלליות נשמות ישראל בדור האחרון שיהיו "חולים ומחוסרי הכרה" ובאים צדיקים ותלמידי חכמים לנסות ולרפאות את נשמות ישראל אך אף אחד מהם אפילו לא יודע את סוג המחלה שלנו ובטח שלא יודע כיצד לרפאות אותנו.)
וממשיך המאמר ב"תיקוני הזוהר" – "רופא חכם היה שם שהיה מכיר בדופק בעשרה מיני דפיקין (בעשרה מיני דפיקות של הלב)...ולא היו מכירים במחלה שלה אלא – הוא, שכמה משקים וריחות טובים מתפוחים...וכמה משקים מעסיס רימונים היו משקים אותה רופאים אחרים, ולא היו מועילים לה, עד שבא הרופא החכם...וריפאה".
מי הוא אותו "רופא חכם" – שלדברי "תיקוני הזוהר" רק הוא מכיר במחלה שלנו ומכיר בעשרה מיני דפיקין ורק על ידו נוכל אנו להירפא מתחלואי נפשנו?!
את התשובה לכך ניתן למצוא בדברי רבי נחמן בספרו "סיפורי מעשיות" במעשה "מהשבעה בעטלירס" (מהשבעה קבצנים) במעשה מ"הבעטליר השישי" שבו מספר רבנו על "הבת מלכה" שירה עליה "המלך האכזר" עשרה מיני חצים מורעלים ונפלה חלשות (התעלפה) ו"הבעטליר בלא ידיים" שהתפאר שיודע ומכיר את כל העשרה מיני דפיקין מרפא אותה וכלשון רבינו "ואני רופא אותה" וכאשר אמר רבנו זאת הצביע על עצמו כלומר הוא-הוא אותו רופא שעליו דיברו ב"תיקוני הזוהר" המכיר ויודע את העשרה מיני דפיקין וממילא גם יודע איך וכיצד לרפא את תחלואי נפשנו בגלות האחרונה. ואגב זאת: "ואני רופא"עם הכולל בגימטריא = 355, "אני נחמן בן פיגא" = 355.
עוד נאמר ב"תיקוני הזוהר" (תיקון כ"ה דף ע' ע"ב) "ועוד אותה חולה שהוא הלב, כאשר רוח לא נושב אצלה ...היא לא דופקת בעורקים שלה, וכולם חשובים בגלות כמתים...ומפני זה בגלות אני ישנה והיא חולה בגלות, וכמה רופאים תלמידי חכמים מתעסקים אצלה, בכמה בשמים וריחות של שושנים תפוחים ואגוזים ורימונים, ולא חוזרת הרוח אצלה בהם בגלות בחולי שלה, ולא הדופק חוזר אצלה, עד שיבוא הרועה הנאמן אהוב שלה...ומביא לה תפוח ושם לחוטם ומריחה בו...מיד חוזר הרוח והדופק אצלה."

ושוב מפורש שהשכינה שהן כלליות נשמות ישראל יהיו במצב "שינה" בגלות ויעבדו את ה' בלי לב, "לקנות חכמה ולב אין", והרי הם חשובים כמתים בגלות ואע"פ שינסו תלמידי חכמים לרפאות אותנו לא יצליחו אלא דוקא הרועה הנאמן! מי הוא אותו "רועה נאמן" שאותו אנו צריכים כל כך?!

ועוד נאמר ב"תיקוני הזוהר" (תיקון כ"א דף נ"ד ע"ב) "...וכדי שלא יאבדו אלו הבינוניים, אמר משה, וכי יאמרו בני העולם שאני כנח שלא ביקש רחמים על דורו. באותו זמן מסר (משה) עצמו עליהם, וזה הוא שכתוב ואם אין מחני נא.
ומפני זה עתיד הרועה הנאמן להיות בגלות האחרונה".
ובכן מפורש בדברי "תיקוני הזוהר" שמשה רבנו רעיא מיהמנא ישוב אלינו לתקננו בגלות האחרונה. כותב האר"י הק' בספרו (שער הפסוקים – ישעיהו פרק נ"ג) "הנה ראשי תיבות כל היום שמי מנואץ למפרע, הוא משה, לרמוז על מה שכתב בזוהר...דעתיד משה להתגלגל בכל דור ודור, והוא מנואץ ונבזה, בעיני הערב רב, המתגלגלים גם כן בכל דור ודור. ועד שיכלו גלגולי הערב רב תמיד הוא מתגלגל בתוכם בגלות האחרונה".
ושוב מפורש בדברי האר"י שמשה רבנו יהיה בגלות האחרונה אך הוא יהיה מנואץ ונבזה בעיני רוב הדור (שהרי כותב האר"י על הערב רב עוד בדורו לפני כ – 450 שנה "ועתה רוב הדור מהם" – היינו מהערב רב – ספר הליקוטים פרשת ואתחנן.)

מי הוא אם כן אותו "משה רבנו" שעליו דברו בזוהר ובכתבי האר"י שיהיה בדור האחרון, ולא יסמפטו אותו? האם יש לנו היום בעיה עם "משה רבנו" התנכי, או שמא עם "משה רבנו" העכשווי?! ומדוע אנו כל כך מתנגדים לו?

האם לא זאת מה שעשינו ב"דור המדבר" שהתנגדנו למשה ואיבדנו חלקנו בעולם הבא כאמור, ועדיין אנו ממשיכים לאחוז בטעותנו, ובאים עם כל מיני סברות של שטות ושקר ומנסים להיאחז ב"קש" ורק לא להתבטל סוף-סוף ל"משה רבנו" ולקבל תיקוניו הנצחיים?!

ניתנה ראש ונשובה מצרימה
הסיבה לכך היא שאמנם "משה רבנו" הוציאנו ממצרים בעבר אך בסופו של דבר קלקלנו בחטא המרגלים ונגזרה גזירה על דור המדבר שאבדו חלקם בעולם הבא ובסופו של דבר נחשב שרק את כלב ויהושע הוציא משה ממצרים ואילו כל השאר לא יצאו עדיין ממצרים בשלימות!
ואז אמרו העם "ניתנה ראש ונשוב מצרימה". (במדבר י"ד, ד')

ומה אם כן היתה כוונתם הפנימית כאשר לא רצו במשה כמנהיג ובקשו מנהיג אחר במקומו? כוונתם היתה שישיבם למצרים! ו"מצרים" פירושו כל תענוגי ותעתועי העולם הזה, וזו הסיבה האמיתית מדוע חלקנו על משה בעבר ועדיין אנו חולקים עליו בהווה משום שהוא הרי עוסק תמיד להוציאנו מ"מצרים" ואנו ("הערב רב" שבתוכנו) לא רוצים לצאת משם, ולכן מחפשים ומוצאים סיבות בלי סוף לחלוק עליו, ולהביא תחליף אחר במקומו. משום שמשה רבנו הוא ורק הוא הוציא אותנו ממצרים ועדיין עוסק בלהוציא אותנו משם, וכל תחליף אחר במקומו הרי לא רק שלא יוציאנו מ"מצרים" אלא גם חלילה ישיבנו לשם חזרה.

רועה - אחד
נאמר ביחזקאל (פרק ל"ד)..."בן אדם הינבא על רועי ישראל הינבא ואמרת אליהם לרועים כה אמר ה' הוי רועי ישראל אשר היו רועים אותם הלא הצאן ירעו הרועים". יחזקאל הנביא מדבר על מנהיגי ישראל המכונים "רועים" ומוכיחם מדוע אינם מנהיגים את עם ישראל הנמשלו ל"צאן" ובמקום לרעות את ישראל הרי הם "רועים אותם" כלומר את עצמם ופירש שם רש"י "את עצמם היו מענגין מממון חבריהם אשר תחתיהם". כלומר כל כוונתם בהנהגת הציבור אינה לשם שמים כדי לכוונם לדרך ה' אלא כדי למלא את כיסם (וכמובן להוריש אח"כ את "כס הרבנות" לצאצאיהם) וממשיך וזועק יחזקאל, "את החלב תאכלו ואת הצמר תלבשו הבריאה תזבחו הצאן לא תרעו, את הנחלות לא חיזקתם ואת החולה לא ריפאתם ולנשברת לא חבשתם ואת הנידחת לא השבותם ואת האובדת לא ביקשתם ובחזקה רדיתם אותם ובפרך".
כלומר כאמור הכל "השתלמות עסקית" ואילו אותן נשמות "חולות", ו"אבודות" ו"חלשות" וכו' בהם לא טיפלתם (שהרי זה לא משתלם).
ומתאר הנביא יחזקאל את מצב דורנו "ותפוצינה מבלי רועה ותהיינה לאכלה לכל חיית השדה ותפוצינה. ישגו צאני בכל ההרים ועל כל גבעה רמה ועל כל פני הארץ נפוצו צאני ואין דורש ואין מבקש". האם זה לא המצב בדורנו האומלל כאשר כל אחד מקים "ישיבה למצוינים" והשאר פשוט אבודים ואין דורש ואין מבקש, וגם בתוך הישיבות המצב רחוק מאוד ממצב מתוקן. ואת מי מאשים יחזקאל הנביא את הרועים!!

ובהמשך דבריו אומר יחזקאל: "כה אמר ה' הנני אל הרועים ודרשתי את צאני מידם והשבתים מרעות צאן ולא ירעו עוד הרועים אותם והצלתי צאני מפיהם ולא תהיינה להם לאכלה... והושעתי לצאני ולא תהיינה עוד לבז...והקימותי עליהם ר-ו-ע-ה א-ח-ד ורעה אתהן את עבדי דוד הוא ירעה אותם והוא יהיה להן לרועה". ופירש רש"י "עבדי דוד –מלך מזרעו".
כלומר שורש הבעיה ועיקר סיבת הגלות הנוראה היא שכל אחד לוקח הנהגה ומנסה להנהיג את קבוצתו בדרכו המיוחדת בו בזמן שהוא עצמו מזמן איבד את דרכו ואינו יכול להנהיג את עצמו, והיתכן שהשה האובדת תנהיג את חברותיה האובדות?! והלא כאשר יבא משיח צדקנו נודה באמת ונאמר "כולנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו" (ישעיהו נ"ג) וכמאמר הרב דסלר בספרו "מכתב מאליהו" (חלק ג' עמוד 116) (ואגב שיחה זו נאמרה בישיבת פונוביז' בשנת תשי"ג)..."הדור הזה דומה לבית חולי נפש ומי הם הרופאים? החולים בעצמם! היתכן לומר לחולים צאו ורפאו את עצמכם"??!! (והמצב בדורנו לא נראה טוב יותר מאז) וכמובן לכל בר דעת שכאשר יותר מקברניט אחד מנסה להנהיג הספינה אזי הספינה תהיה בסכנת טביעה.
כל שכן שמאות ואלפי "קברניטים" מנהיגים את "הספינה" של עם ישראל "המטורפת בלב ים".
והפתרון הוא המנהיג האמיתי "הרועה הנאמן" אשר כל כוונתו לשם שמים להדריכנו באמת ולהביאנו "לעולם הבא" הלא הוא "משה רבנו" שישוב ויתגלה בדור האחרון באחד שיהיה מזרע דוד, והוא רבי נחמן מברסלב שהעיד על עצמו שהוא "נשמת משה רבנו" ואף הוא מזרעו של דוד המלך בין מצד אביו רבי שמחה שהיתה לו מגילת יוחסין עד דוד המלך, ובין מצד אימו פיגא שהיתה נכדת הבעש"ט שכידוע היה מזרע דוד המלך. ואם כן על כל פנים הפתרון הוא אותו רועה אחד שלו אנו מחכים ואגב ”רועה אחד" בגימטריא = 294, נחמן בן פיגא" בגימטריא = 294.
ואמר רבנו בפירוש "אני מנהיג הדור יחידי בעולם ואין מנהיג כמוני". ("חיי מוהר"ן" רנ"ח)

נשמת כל חי
נאמר בזוהר (פרשת נשא דף קמ"א ע"ב) "נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא, ומתקיימי בה" – תרגום נשמת כל החיים שעליונים ותחתונים תלוים באותה נשמה והיא המקיימת אותם. "ויהי האדם לנפש חיה, לאתרקא ולעיילא בתקונין כגווגא דא, ולאשלפא לההיא נשמתא, מדרגא לדרגא עד סופה דכל דרגין" – תרגום – ויהי האדם לנפש חיה, להוריק ולהעלות בתיקונים הללו, ולגלות לאותה נשמה בכל הדרגות עד סוף כל המדריגות.
"בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכולא, ומתפשטא בכולא, ולמהוי כולא ביחודא חד" – תרגום – בשביל שתהא אותה נשמה מצויה אצל כולם ותתפשט בכולם על מנת שיהיו כולם באחדות אחת.
ובכן על איזה "נשמה" מדבר הזוהר הקדוש – "הנשמה" שכל החיים עליונים ותחתונים תלויים בה והיא שורש חיותם, ושצריך לגלות לכולם את אותה "נשמה" עד סוף כל המדרגות – ואפילו לאלה הנמצאים בדיוטא-התחתונה – "בשאול תחתיות", על מנת שתימצא "הנשמה" הזו לכולם ותתפשט בכולם ושיתאחדו כולם באחדות אחת עם אותה "נשמה"?

ובכן פתרון לחידה זו נמצא בדברי רבי נחמן בספרו "חיי מוהר"ן": "אמר אותי צריכים כל העולם לא מבעיא אתם, כי אתם יודעים בעצמכם איך אתם צריכים אותי, אלא אפילו כל הצדיקים צריכים אותי, כי גם הם צריכים להחזיר אותם למוטב, וגם אפילו אומות העולם צריכים אותי. אך דַיוֹ לעבד להיות כרבו". (סימן ר"נ)
ובכן רבי נחמן גילה בפירוש שהוא אותה "נשמה" (ואגב נשמה הן אותיות משה – נ' כלומר משה רבנו כאשר ישיג את שער הנו"ן בשלימות, והוא רבי נחמן וכמבואר באריכות בספר "כוכבי אור" בחלק "חכמה ובינה") ובו תלויים כל העולם וכמאמר הזוהר עליונים ותחתונים תלויים ב"נשמה" הזו אך צריך לגלות לכולם את אותה "נשמה" של ה"צדיק יסוד עולם" ולחבר את כולם אליו כאמור, ואז תגיע הבריאה לתיקונה השלם, וישובו כולם בתשובה שלימה באמת, שהרי תשובה פירושה השבה שכולם ישובו אל ה' יתברך באמת, לא רק הרשעים והבינונים אלא אפילו הצדיקים, וזאת על ידי שיתאחדו כולם ויתבטלו לנשמת הצדיק יסוד עולם, שכל העולם לא נברא אלא לצוות אליו היינו תכלית כל העולם להיות בצוותא חדא עם הצדיק יסוד עולם, ומסיים רבי נחמן "אך דיו לעבד להיות כרבו" אמנם זה הוא המצב האידיאלי אך עדיין אני בהסתרה כשם שהקב"ה גם הוא נמצא בהסתרה. אולם מנחמנו רבי נחמן בדבריו ואומר: "לעתיד יהיה כל העולם אנשי "חסידי ברסלב", דאיתא במדרש על פסוק ונתתי לכם לב בשר, אל תקרי בשר אלא בֹסר, שיהיה כל אחד בוסר בחלק של חבירו לב –בסר אותיות ברסלב" ("חיי מוהר"ן" של"ט) כלומר בסופו של דבר יגיע כל העולם לתיקונו וכולם יזכו להתקרב לרבנו ולהיות מאנשיו וממילא יזכו כולם לתשובה שלימה ע"י התקרבותם והתכללות בצדיק יסוד עולם.

אך ממשיך ואומר הזוהר הקדוש "ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא, כמאן דפסיק נשמתא דא, ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי, ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין" – תרגום – ומי שגורם להפסיק את האיחוד הזה (בין "הנשמה" נשמת הצדיק יסוד עולם לבין שאר החיים שבכל המדריגות) כאילו הפסיק את שפע "הנשמה" הזו, ומראה הוא שכביכול ישנה "נשמה" אחרת חוץ מאותה "נשמה", ולכן יוכרת הוא וזכרונו מן העולם לדורי דורות.

ומלך אחד יהיה לכולם
אם כן, דברי הזוהר הקדוש תואמים להפליא לנבואת יחזקאל הנביא באמרו "לכן רועים שמעו את דבר ה'... יען היות צאני לבז ותהיינה צאני לאכלה לכל חית השדה מאין רועה ולא דרשו רועי את צאני וירעו הרועים ואתם" כלומר אע"פ שנמצאים "רועים" ומנהיגי ישראל לאלפים באמת לאמיתה עם ישראל נמצאים בלי רועה וזו עיקר סיבת הגלות משום "שהצדיק אבד ואין איש שם על לב" (ישעיהו נ"ז, א') והפתרון הוא "והושעתי לצאני ולא תהיינה עוד לבז...והקימותי עליהם רועה אחד ורעה אתהן את עבדי דוד הוא ירעה אותם והוא יהיה להם לרועה" (יחזקאל ל"ד) וכן אומר הנביא יחזקאל (פרק ל"ז) ...כה אמר ה' הנה אני לוקח את בני ישראל מבין הגוים אשר הלכו שם וקבצתי אותם מסביב והבאתי אותם אל אדמתם, ועשיתי אותם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל ומלך אחד יהיה לכולם למלך ולא יהיו עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד ולא יטמאו עוד בגלוליהם ובשקוציהם ובכל פשעיהם...וטהרתי אותם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלוקים. ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכולם ובמשפטי ילכו וחוקותי ישמרו ועשו אותם".

ושוב סיבת הגלות, העוונות והפשעים נעוצה בכך שאין לנו את אותו "רועה אחד" שרק על ידו נשוב כולנו בתשובה שלימה באמת. ואכן כבר אמר רבנו נחמן "...יש לאל ידי להחזיר כל העולם כולו למוטב, ולא בלבד אנשים פשוטים אלא אפילו צדיקים ואנשים גדולים אני יכול להחזירם למוטב, כי גם הצדיקים צריכים להחזירם למוטב, ולא מבעיא ישראל קדושים, אלא כל האומות העולם כולם אני יכול להחזירם לה' יתברך, והייתי יכול להוליכם סמוך לדת ישראל, אך דיו לעבד להיות כרבו" ("חיי מוהר"ן" רנ"א)

וכל אשר עלינו לעשות הוא לחפש את הצדיק שאבד לנו ולהתקרב אליו לעסוק בספריו ולקיים עצותיו כמו שכתוב "אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלוקיהם ואת דוד מלכם" (הושע ג', ה').
וכן נאמר "...ולא יעבדו עוד זרים, ועבדו את ה' אלוקיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם" (ירמיה ל', ט')
ונאמר "ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל" (הושע ב',ב') ופירש רש"י ראש אחד – דוד מלכם.

ובפרט שהזוהר חדש אומר כאמור "כשהקב"ה רצה לברוא העולם היה מחריט (חוקק וחורט לפניו) העולם לפניו, ולא היה עומד עד שברא התשובה, כיון שברא התשובה ברא העולם, והעמידו על עמדו, על עמוד אחד, מאי ניהו, הוא צדיק יסוד עולם... וכל זרעו של דוד מצדיק זה יצא... (זוהר חדש מדרש רות דף ק"ג ע"ב)

וכן כאמור רבי נחוניא בן הקנה בספרו "ספר הבהיר" אומר: "יש לו להקב"ה צדיק אחד בעולם וחביב לו" וכו' (זוהר בהשמטות לספר בראשית)

אם כן, רואים אנו בפירוש מכל זאת שמדובר דוקא בצדיק אחד – רועה אחד – מלך אחד ובו דוקא תלוי תיקון העולם בשלימות ושאנו נתקרב אליו ונתחבר אליו כאמור.

ובכן, האם הדברים לא כתובים מספיק ברור??!!

אני איש פלא
ורבי נחמן אמר בפירוש אני הוא הפתרון. אני הוא אותו צדיק אותו מנהיג, ובאמת יעידו כל אלו שזכו ונתקרבו לרבנו והחלו לעסוק בספריו הקדושים בתמימות וברצינות ומשתדלים לקיים עצותיו מבלי להתחכם שקויים בהם "העם ההולכים בחושך ראו אור גדול" (ישעיה ט': א') ורבנו זה לא "סיסמאות" גריידא אלא לרבנו יש "קבלות" על דבריו אבל לשם כך צריך שנשפיל את הגאוה שלנו קצת ונרצה להיות בגדר "מקבלים" ואז גם יקוימו המשך דברי ישעיהו הנביא "כי ילד יולד לנו בן ניתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום" (ישעיהו ט': ה') וכאן התנבא ישעיה על התגלות משיח צדקנו הנקרא "פלא" ואגב רבי נחמן אמר כבר על עצמו: "אני איש פלא ונשמתי הוא פלא גדול". ("חיי מוהר"ן" רנ"ו)

הביאני המלך חדריו
נאמר בישעיהו (פרק י"ב: ג') "ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה" ותרגם רבי יונתן בן עוזיאל" ותקבלון אולפן חדת בחדוא מבחירי צדיקיא" פירוש – ותקבלו לימוד חדש בשמחה מבחירי הצדיקים. וכאן התנבא ישעיהו הנביא שעתידים אנו לקבל לימוד חדש שהוא פנימיות התורה הקדושה מנבחרי הצדיקים, ואותו לימוד חדש לא אמור חלילה וחס לסתור את דברי התורה הפשוטים שהן ההלכות שנפסקו ב"שולחן ערוך" אלא אדרבה לגלות את המאור שבתורה שהרי "אור" בגמטריה "רז" שהוא אור הגאולה האחרונה כמאמר הזוהר הקדוש ואותה פנימיות הם "כלים" נפלאים ועצות עמוקות לקיום התורה כאשר בלעדיהם התורה היא "תורה יבשה" והמצוות שאנו מקיימים הן "מצוות אנשים מלומדה" כמאמר הזוהר.

וכן נאמר ב"שיר השירים" – "הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך" ונאמר ב"תנא דבי אליהו" (אליהו רבא פרק ו') "משל למלך שהיה יושב על כסאו והיו עבדיו עומדין לפניו, ונתן עיניו במי שהיה אוהבו, תפסו בידו והכניסו בחדרי חדרי שלו...כשם שיש להקדוש ברוך הוא חדרי חדרים בתורתו. כך יש להם לתלמידי חכמים לכל אחד ואחד חדרי חדרים בתורתו, ואם ראית שהיסורין ממשמשין ובאות עליך, רוץ לחדרי דברי תורה ומיד היסורין בורחין ממך, שנאמר לך עמי בא בחדריך"...אם כן מפורש בדברי ה"תנא דבי אליהו" שהקב"ה מכניס רק את אוהבו ל"חדרי חדרים" שלו ומגלה לו את פנימיות התורה באמת, שהרי ישנם חדרים פנימיים ופנימיים יותר ויותר עד החדר הפנימי ביותר, ובפנימיות זו תלויה כל גאולתנו שהרי עיקר הגלות היא גלות הדעת כמו שנאמר: "לכן גלה עמי מבלי דעת" (ישעיהו ה': י"ג) ועיקר הגאולה היא גאולת הדעת כמו שנאמר: "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". (ישעיהו י"א: ט')
וזה שנאמר בתנדב"א "ואם ראית שיסורין ממשמשין ובאות עליך, רוץ לחדרי דברי תורה, ומיד היסורין בורחין ממך". אם כן עיקר הפתרון האמיתי לגלות בה אנו נמצאים היא אותה פנימיות התורה שהן "חדרי חדריו של הקב"ה" המגלין לנו נבחרי הצדיקים שבכל דור בלימוד החדש ובפרט בדור האחרון שעליו בעיקר ניבא ישעיהו הנביא בנבואתו.
ואכן אמר רבי נחמן בפירוש: "מן רבי שמעון בן יוחאי שהיה חידוש כמפורסם, היה העולם שקט עד האר"י ז"ל היינו שמרבי שמעון בן יוחאי עד האר"י ז"ל לא נתגלו חדשות כמו שנתגלו על ידי רבי שמעון בן יוחאי, עד שבא האר"י ז"ל שהיה חידוש כמפורסם, והוא גילה חדשות לגמרי שלא נמצא מי שיגלה חדשות כאלה עד האר"י ז"ל. ומן האר"י ז"ל עד הבעל שם טוב ז"ל היה גם כן העולם שקט בלי חידוש, עד שבא הבעל שם טוב ז"ל שהיה חידוש נפלא, וגילה חדשות. ומן הבעל שם טוב ז"ל עד עתה היה גם כן העולם שקט בלי חידוש כזה, והיה העולם מתנהג רק על פי ההתגלות שגילה הבעל שם טוב ז"ל עד הנה, עד שבאתי אנוכי ועתה אני מתחיל לגלות חדשות נפלאות לגמרי שעדיין לא נתגלו על ידי שום נברא וכו'" ("חיי מוהר"ן" רע"ט)

ודברי רבנו תואמים להפליא לנבואת ישעיהו כאמור "ותקבלו לימוד חדש בשמחה מבחירי הצדיקים "ובלימוד זה כאמור תלויה גאולתנו – גאולת הדעת וכנראה שזו הסיבה שה"ערב רב" שבתוכנו מתנגדים לדעת הזו "ולמשה רבנו" העכשווי כמו שכתוב ב"תיקוני הזוהר" (תיקון כ"א) שאור התורה שהן רזי התורה (שהרי "אור" בגמטריה "רז") "יסריח" אצל הערב רב בגלות האחרונה ומי שיעסוק בפנימיות התורה "הערב רב" לא יסבלו אותו, וזאת משום שגילוי הפנימיות הזאת היא גילוי אור הגאולה האחרונה, ואף את משה העכשווי כאמור לא יסבלו הערב רב בגלות האחרונה כמאמר האר"י הק' "כל היום שמי מנואץ הם ר"ת משה...דעתיד משה להתגלגל בכל דור ודור והוא מנואץ ונבזה בעיני ה"ערב רב" המתגלגלים גם כן". (שער הפסוקים ישעיהו נ"ג) ואגב זאת:
"משה משיח" בגמטריה = 703
"נחמן בר שמחה" בגימטריה =703 בדיוק ממש.

ובמדרש "ילקוט שמעוני" נאמר: עתיד הקדוש ברוך הוא להיות יושב בגן עדן ודורש וכל הצדיקים יושבים לפניו וכל פמליא של מעלה עומדים על רגליהם וחמה ומזלות מימינו של הקב"ה ולבנה וכוכבים משמאלו והקב"ה יושב ודורש תורה חדשה שעתיד ליתן ע"י משיח....("ילקוט שמעוני" ישעיה פרק כ"ו, רמז תכ"ט)

בענין שאלתך למה שלא נעדיף את אברהם אבינו אחד משבעת עמודי העולם על פני רבינו?

ובכן, ראשית כבר הוזכר בדברינו את דברי חז"ל "אוי להם לבריות שרואות ואינן יודעות מה רואות, עומדות ואין יודעות על מה עומדות, הארץ על מה עומדת על העמודים...ויש אומרים שבעה עמודים שנאמר חצבה עמודיה שבעה, רבי אלעזר בן שמוע אומר על עמוד אחד וצדיק שמו, שנאמר וצדיק יסוד עולם" (חגיגה י"ב ע"ב)
אם כן מפורש בדברי חז"ל שאפילו שבעת "עמודי העולם" עומדים על "העמוד האחד" שהוא הצדיק יסוד עולם. וכן הזכרנו את דברי חז"ל במדרש "...זה משיח בן דוד ולמה נקרא שמו הר הגדול? שהוא גדול מן האבות...ירום מאברהם ונישא מיצחק וגבה מיעקב" (תנחומא תולדות פ' י"ד)
האם כאשר יתגלה משיח צדקנו נשאל גם עליו את אותן שאלות?!

הצדיק יסוד עולם
ואולי גם לא נרצה לשמוע בקולו שהרי יש לנו את אברהם אבינו, לא כן?!
וכותב רבינו: ..."הצדיק הוא יסוד העולם, כמו שכתוב וצדיק יסוד עולם וכל הדברים עומדים עליו, כי זה הצדיק הוא רק יחיד בעולם שהוא יסוד עולם, שכל הדברים נמשכים ממנו, ואפילו כל הצדיקים הם רק ענפים ממנו, כל אחד לפי בחינתו." (ליקוטי מוהר"ן ע')
וכידוע "הצדיק" המוזכר בספרי רבי נחמן זה הוא בעצמו, וכבר הבאנו בדברינו ראיות לדבר שהרי אין מי שיכיר במעלת וגדולת הצדיק ובפרט "הצדיק יסוד עולם" שהוא יחידי בעולם חוץ מהצדיק בעצמו שרק הוא יודע מעצמו.
ובענין שאלתך למה שלא נעדיף את אברהם אבינו שכידוע ה' נגלה אליו? והוספת ואמרת בתמיה "וכי ה' נגלה לרבינו"?!
ובכן כנראה שנתעלמו מעיניך דברי חז"ל מפורשים שאמרו: "אמר רבי אבדימי דמן חיפה, מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים...אע"פ שניטלה מן הנביאים מן החכמים לא ניטלה, אמר אמימר וחכם עדיף מנביא! שנאמר ונביא לבב חכמה, מי נתלה במי? הוי אומר קטן נתלה בגדול"! (בבא בתרא י"ב ע"א) אם כן מפורש בדברי חז"ל שחכם עדיף מנביא ושהנבואה אמנם ניטלה מהנביאים אך מהחכמים לא ניטלה.
וכן כתב האר"י חכם עדיף מנביא כי הוא מן החכמה ויוכל להשיג בכל אבל הנביא אינו מתנבא אלא מנצח והוד שאינו משיג כי אם לנבואה". (ליקוטי הש"ס על בבא בתרא)
ובעל "החסד לאברהם" כתב "...נמצאת הידיעה בחכמה היא מעלה יותר גדולה מן הידיעה בנבואה, ואם כן השגה שישיג החכם בהאלוקות היא יותר נבחרת בבחינות האלו מן ההשגה שישיג הנביא." (חסד לאברהם מעין ב' נהר ל"ה בביאור סוד חכם עדיף מנביא)
והיוצא לנו מדברים אלו שלא רק שלא ניטלה הנבואה מהחכמים אלא לחכמים ישנה מעלה על פני הנביאים. ועוד לפי שאלתך יוצא שכל חכמי ישראל שהיו מתקופת חורבן בית המקדש ועד ימינו אנו איך אנו שומעים לדבריהם, ודבריהם נחשבים כדברי אלוקים חיים, ומפיהם אנו חיים הרי פסקה הנבואה מחורבן בית המקדש?!

נביא כמוני
ואגב זאת, משה רבנו מזהירנו ואומר: "נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' אלוקיך אליו תשמעון" (דברים י"ח: ט"ו) ובפסוק זה מרמז משה רבינו על רבינו נחמן שהוא נשמת משה שתחזור בגלגול בדור האחרון ועליו אומר משה רבינו נביא מקרבך מאחיך כמוני כלומר זה אני בעצמי אהיה אותו נביא! ופסוק זה מתחיל באות "נ" ומסתיים באות "ן" כשמו של רבינו המתחיל ומסתיים ב-נו"ן והגמטריא של הפסוק היא 1839 כגימטריא של "הנחל נובע מקור חכמה רבי נחמן בן שמחה ופיגא מברסלב" בדיוק ממש ועליו בפרט הזהיר משה רבנו ואמר אליו תשמעון!!!

אך לצערינו עדיין אנו לא שומעים לרבי נחמן שגילה לנו את "תורתו של משיח" שהיא אור הגאולה האחרונה, ולכן מתעכבת הגאולה מלבוא והתגלות משיח צדקנו בפועל. ואכן אמר רבי נחמן שבינו ובין משיח אין שום הבדל רק שלמשיח ישמעו ויצייתו לדבריו אך לרבינו עדיין לא שומעים...(חיי מוהר"ן רס"ו)

תורתו של משיח
וחז"ל כל כך שיבחו והעריכו את "תורתו של משיח" עד שאמרו במדרש "תורה שאדם למד בעולם הזה הבל היא לפני תורתו של משיח". (מדרש רבה קהלת פרשה י"א)

והרמח"ל בהקדמה לספרו "שבעים תיקונים" כתב שלעתיד לבא יתחזק הצדיק ויגלה את פנימיות התורה, שהיא תורתו של משיח ועליה נאמר כי תורה חדשה מאיתי תצא והיא תורה חדשה ממש, וכמובן לא חלילה מצוות חדשות שהרי תורת משה לא תהיה מוחלפת ולא תהיה תורה אחרת, אלא דעת חדשה והבנה חדשה בתורה שעל ידה יצאו כולם מגלות הנפש גלות הדעת ויוכלו לקום ולהתחזק מכל מקום ומכל מצב שהוא והחושך יתהפך לאור גדול.

בדבר שאלתך למה עדיף לנסוע לאומן מאשר למערת המכפלה למשל ולמה דווקא עשרות פעמים ויותר נוסעים לרבי נחמן?

מעלת קברי הצדיקים
ראשית שלא ישמע מדברינו חלילה וחס זלזול בשאר קברי הצדיקים ובפרט בקברי האבות הקדושים שהרי מקום קברי הצדיקים נחשב כ"בית המקדש" ממש כמאמר הר"ן (דרשות הר"ן הדרוש השמיני) וכן כותב המדרש במעלת קבר הצדיק וזו לשון המדרש: "צדקיה בן כנענה (שהיה נביא שקר) היה אדם רשע כשהלכו לקברו מצאו את הגדוד ונבהלו והשליכוהו על קברו של אלישע...כיון שהריחו עצמותיו בעצמות אלישע חיה שנאמר ויחי ויקם על רגליו" ("ילקוט שמעוני" ואתחנן פרק ד' סי' תתכ"ד)
ואם רשע כל כך גדול שהיה נביא שקר והטעה את עם ישראל, על ידי שהושלך בעל כרחו למערת קברו של אלישע והריחו עצמותיו בעצמות אלישע קם לתחיה, על אחת כמה וכמה הנוסע מרצונו לקבר הצדיק ומתפלל שם שיזכה לשוב בתשובה שלימה הרי בודאי שיזכה לקום ל"תחיה" – שהרי רשעים בחייהם קרואים "מתים" והצדיקים נקראים "חיים" ואפילו לאחר מיתתם, והזוכה לשוב בתשובה בודאי שנחשב שקם לתחיה! וכן האריכו חז"ל בגמרא במדרש ובזוהר הקדוש במעלת ההשטתחות על קברי הצדיקים וכן האר"י הקדוש ועוד רבים האריכו בזאת ואין כאן המקום להאריך.

מפני מה נסתתר קברו של משה
אך עם כל זאת ישנה מעלה מיוחדת לקברו של משה על פני שאר קברי הצדיקים כמאמר חז"ל: "ואמר רבי חמא ברבי חנינא מפני מה נסתתר קברו של משה מעיני כל בשר? מפני שגלוי וידוע לפני הקדוש ברוך הוא, שעתיד בית המקדש לחרב ולהגלות את ישראל מארצם, שמא יבואו לקבורתו של משה באותה שעה, ויעמדו בבכיה ויתחננו למשה, ויאמרו לו, "משה רבנו עמוד בתפילה בעדנו", ועומד משה ומבטל הגזירה, מפני שחביבים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, שכן אתה מוצא, בשעה שהיו ישראל במדבר וסרחו במעשיהם ועשו העגל, קצף הקדוש ברוך הוא על ישראל ואמר למשה "הרף ממני ואשמידם", כמה צדיקים היו באותו הדור, וכמה חסידים, משה, ואהרן, ויהושע, אלדד, ומידד, ושבעים זקנים, ושאר חכמים, ותלמידים, ולא עשה בשבילם, ולא ביטל הגזירה אלא בשביל משה". (מסכת סוטה י"ד ע"א לגירסת ה"עין יעקב")

מעלת קברו משה על קברי אבות
כתב המהר"ל מפראג "ומה שאמר בסמוך כי לכך לא נודע קברו של משה...מפני שאם היה נודע קברו של משה, יבואו על קברו ויבטלו הגזירה. אף על גב שנודע קברי אבות, לא קשיא כי משה הוא עצם ישראל ונקראו ישראל על שמו, ויזכור ימי עולם משה עמו...ועוד דלא דמי תפילת משה רבנו ע"ה שאמרו במדרש בפרשת ואתחנן כי היה נקרא איש אלוקים ולפני איש אלוקים שעלה שמים וירד לא ננעל לפניו שום מחיצה, ולכך תפילתו נשמעת ביותר והיה מבטל הגזירה." ("חדושי אגדות" חלק שני עמוד נ"ו על מסכת סוטה)
אם כן מדברי המהר"ל מפורש שאפילו אם היינו הולכים ומתפללים על קברי האבות לא היתה מתבטלת גזירת הגלות והיות והקדוש ברוך הוא לא רצה שתתבטל גזירת הגלות לכן העלים את קברו של משה מעיני כל בריה שהרי רק על ידי קברו תתבטל גזירת הגלות. אך מאידך גיסא, גזירת "גלות בבל" בחורבן בית ראשון וגזירת "גלות אדום" בחורבן בית שני אותם אמנם לא רצה הקדוש ברוך הוא שתתבטל גזירתם, אך בגלות האחרונה בדור האחרון ודאי שרוצה הקדוש ברוך הוא שתתבטל הגלות ונזכה כולנו לגאולה השלימה שאין אחריה גלות ולכן עכשיו נתגלה קברו של משה, קברו של "משה משיח" – וכאמור "משה משיח" הוא רבי נחמן בן שמחה מברסלב ואגב "משה משיח" בגימטריא "נחמן בר שמחה" וכן "משה משיח" עם האותיות גימטריא "נחמן" במילוי נ"ון חי"ת מ"ם נ"ון (ושניהם במספר 710).

עד היום הזה
וענין זה מרומז בפסוק "ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה" (דברים ל"ד, ו').
והלשון של "עד היום הזה" סובלת שני פירושים – פירוש אחד מלשון שהדבר הזה יתקיים לעד כגון
*..."על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה" (בראשית כ"ו, ל"ג)
*...על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה...עד היום הזה" (בראשית ל"ב, ל"ב)
*...בעת ההוא הבדיל ה' את שבט לוי...לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה" (דברים י', ח')

ולעומת זאת לשון "עד היום הזה" מתפרשת גם עד לזמן מסוים כגון:
*בענין מכת ארבה נאמר..."ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבותיך ואבות אבותיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה" (שמות י', ו')
(וכאן בודאי שהפירוש הוא עד ליום מסוים ובתאריך מסוים יקרה הדבר הזה מה שלא קרה עד עכשיו.)
וכן בסוף ארבעים שנה אמר משה רבנו לעם ישראל:
*"ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע עד היום הזה" (דברים כ"ט, ג') (וכאן הכוונה כמובן שעד סוף ארבעים שנה לא קיבלו ישראל "לב לדעת" אך באותו היום קבלו מה שלא קבלו עד עכשיו).
*"לך ואמרת אל דוד עבדי כה אמר ה' לא אתה תבנה לי הבית לשבת, כי לא ישבתי בבית מן היום אשר העליתי את ישראל עד היום הזה"...(דברי הימים א', י"ז, ה') (וכאן שוב מדובר שענין זה יקרה עד לזמן מסוים.)
(וכן נמצאים עוד הרבה פסוקים בתנ"ך ואין כאן המקום להאריך)
אם כן "עד היום הזה" יכול להתפרש בכל זמן שיקרא הקורא עניין זה או עד לזמן מסוים ולא יותר מזה.
ובכן בענין קברו של משה רבנו נאמר "ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה" אין הכונה שקברו של משה יעלם מעיני כל בריה לעד אלא אדרבה שעתיד להתגלות קברו ביום מסוים וזהו פירוש של "עד היום הזה". וכן כתב רבי צדוק הכהן מלובלין בפירוש בספרו "אור זרוע לצדיק" מאמר על מהות לשון הקודש "וגם מקום קבורת משה ע"ה בלתי ספק תתגלה לעתיד".
אך גם הפירוש של "עד היום הזה" פירושו כל זמן שיקרא הקורא ענין זה, יתקיים הדבר הזה שיעלם קברו של משה "עד היום הזה" ופירש בעל "המגלה עמוקות" על פרשת ואתחנן "ולא ידע איש רע בליעל את קבורתו" ובזאת נרמז לנו שאמנם יתגלה "קברו של משה" בזמן מסוים אך ישאר בהעלמה והסתרה מעיני הרשעים ובעלי הגאוה שאינם חפצים להכנע לצדיק ולזכות בתיקון נפשם.

וכן המילים "עד היום הזה" הן בגימטריא 152 כמספר "נחמן" עם האותיות ומרמז שקברו של משה יעלם עד שיבוא שוב משה רבנו בגלגול ברבי נחמן, ואז גם תתעורר הגאולה לבוא על ידי שניסע ל"קברו של משה" ונתפלל שם שיבטל גזירת הגלות מעלינו, כאמור.

נבואת ישעיה על משיח צדקנו
נאמר בנבואת ישעיה הנאמרה על משיח צדקנו שיתגלה במהרה בימינו.
"הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאוד, כאשר שממו עליך רבים כן משחת מאיש מראהו ותוארו מבני אדם. כן יזה גוים רבים עליו יקפצו מלכים פיהם כי אשר לא סופר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו, מי האמין לשמועתנו וזרוע ה' על מי נגלתה, ויעל כיונק לפניו וכשורש מארץ ציה לא תואר לו ולא הדר ונראהו, ולא מראה ונחמדהו, נבזה וחדל אישים איש מכאובות וידוע חולי, וכמסתר פנים ממנו, נבזה ולא חשבנוהו. אכן חוליינו הוא נשא, ומכאובינו סבלם, ואנחנו חשבנוהו נגוע מוכה אלוקים ומעונה, והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעוונותינו מוסר שלומנו עליו, ובחבורתו נרפא לנו, כולנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו, וה' הפגיע בו את עוון כולנו...ויתן את רשעים קברו...לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למוות נפשו ואת פושעים נמנה, והוא חטא רבים נשא ולפושעים יפגיע" (ישעיה נ"ב, נ"ג)
ובכן פרשת משיח מפורשת זו מלאה תמיהות, (ואגב מספר לנו ישעיהו הנביא שעתידים כולנו לצפות להפתעה גדולה בהתגלות משיח צדקנו "כי אשר לא סופר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו, מי האמין לשמועתינו וזרוע ה' על מי נגלתה").
מה פשר כל התיאורים הללו: "...ויעל כיונק לפניו וכשורש מארץ ציה"?!
"...לא תואר לו ולא הדר ונראהו ולא מראה ונחמדהו"?!
..."נבזה וחדל אישים...נבזה ולא חשבנוהו..."?! "...ואנחנו חשבנוהו נגוע מוכה אלוקים ומעונה"?!
"...והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעוונותינו..."?!
"...ויתן את רשעים קברו..."??!!
"...אשר הערה למוות נפשו ואת פושעים נמנה, והוא חטא רבים נשא ולפושעים הפגיע." ?!

מאמר הזוהר על "קברו של משה-משיח"
ובכן כדי להבין מעט על מה נתנבא ישעיהו הנביא נקדים את מאמר הזוהר (פרשת "כי תצא" דף ר"פ ע"א) "ומה שאמר בך ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה, אוי לאלו אטומי לב סתומי עינים שלא יודעים קבורה שלך, שהיית אתה מבקש רחמים מהקדוש ברוך הוא, שלא יכניס אותך באותה קבורה שבה אתה נקרא מת... והם לא יודעים קבורה שלך ומוות שלך איך היא."
...אלא כאן סוד גדול, קבורה שלו בצורה שלא הגונה לו, שהיא ארץ ציה ועייף בלי מים, ואין מים אלא תורה, ובה לא תואר ולא הדר, ומי שרואה אותו באותה צורה, ונראהו ולא מראה ונחמדהו, ומפני זה נבואת ישעיה הנה ישכיל עבדי רומזת עליו.

ומפני אותה קבורה היה מבקש רחמים שלא ימות שם בחוצה לארץ, לפי שהיה בארץ ציה רעב ועייף וצמא בלי מים שהוא התורה...שהרי אתה אלמלא היית קבור מחוץ לארץ הקודש, מחוץ לכלה שלך, לא היו ישראל יוצאים מהגלות. ולכן נאמר והוא מחולל מפשעינו, נעשית חול מפני חטא ופשע ישראל בקבורה שלך..."עד כאן לשון הזוהר הקדוש, ובכן כאן בודאי מדובר לא במשה רבנו התנכ"י אלא ב"משה משיח" שעליו נאמרה נבואת ישעיה ומפורש בזוהר הקדוש שקבורת "משה משיח" צריכה להיות בחוץ לארץ ולא רק בחוץ לארץ אלא ב"ארץ ציה" כלומר במקום "מדבר ושממה" רוחנית וכל זאת כדי לכפר ולתקן פשעינו ואלמלא ש"משה משיח" יקבר בחוץ לארץ במקום ה"מדבר שממה" חלילה לא נצא מהגלות האחרונה!

ארץ ציה - אומן
ואמנם רבי נחמן התבטא בענין "אומן" ואמר שאומן הוא המקום שמסתיימת בו קדושת ישראל, וכלשונו: "הנה אנחנו עתה אצל הקצה והסוף של ישראל במקום שגבול ישראל כלה. (היינו קדושת ישראל כלה שם) ("חיי מוהר"ן" קצ"ה) ואם כן אותה "ארץ ציה" ששם עתיד להקבר "משה משיח" כמבואר בזוהר הקדוש ומשם גם תתעורר הגאולה לבוא כדברי ישעיהו הנביא "...ויעל כיונק לפניו וכשורש מארץ ציה" היא העיר "אומן" ואכן גם מרומזת היא בנבואת ישעיה " ...ואנחנו חשבנוהו נגוע מוכה אלוקים ומעונה" שהן ראשי תיבות אומן.

וממילא גם מובן מדוע נאמר במשיח "ויתן את רשעים קברו" שיהיה קבור במקום הרשעים וכן יבואו הרשעים אל קברו לקבל שם את תיקונם הנצחי.
ועוד התבטא רבנו בעניינה של "אומן" ואמר "...מי יודע מה זאת עשינו פה באומן, שאנו מוכרחים עכשיו להתערב בכאן כל כך, כי הדבר נראה, שאין אנו יכולים לצאת מכאן, כי תפסו אותנו לכאן ואין רוצים להניח אותנו מפה." ("חיי מוהר"ן" רי"ג)

תפילה בבחינת דין
ובראש השנה האחרון לחייו של רבי נחמן (כשבועיים לפני הסתלקותו) גילה רבנו תורה ארוכה ומורכבת (תורה ח' "ליקוטי מוהר"ן" תנינא) ובה דיבר רבנו מהצדיק המתפלל תפילה "בבחינת דין" והסטרא אחרא רוצה לבלוע התפילה הזו, אך נעצרת התפילה בגרונה של הסטרא אחרא ו"נתקעת" לה שם וכך גורמת לה "להקיא" את כל הקדושה שבלעה הסטרא אחרא במשך כל הדורות עד שבסופו של דבר "תקיא" הסטרא אחרא גם את עצם חיותה וכך תתבטל מכל וכל. וכלשון רבנו "...כי כשזה הבעל כח מתפלל תפילה בבחינת דין, ואזי הסטרא אחרא רוצה לבלוע אותה, כי היא בולעת תמיד התפילות שהם בבחינת דין כנ"ל, ואזי כשהיא רוצה לבלוע זאת התפילה של הבעל כח, שהיא בבחינת דין, אזי זאת התפילה היא עומדת בבית הבליעה שלו, בבחינת בצוארו ילין עוז, היינו התפילה של הבעל כח הנ"ל, שהוא בחינת מטה עוז, היא עומדת לו בצוארו, בבית הבליעה שלו, ואזי הוא מוכרח ליתן הקאות, היינו הסטרא אחרא מוכרח להקיא ולהוציא כל הקדושות של הדעת והרחמנות והתפילות שבלע, בבחינת חיל בלע ויקיאנו. ולא די שהוא מקיא ומוציא כל הקדושה שבלע, אף גם הוא מוכרח להקיא ולהוציא עצמות החיות שלו ממש, בבחינת מבטנו יורשינו אל, היינו שמוציא ומקיא עצמות חיותו ממש." (ליקוטי מוהר"ן תנינא ח', ג')

קבורת הצדיק בחוץ לארץ
ובעניין זה כתב רבי נתן (תלמידו המובהק של רבי נחמן) בחיבורו הנפלא "ליקוטי הלכות": "...אבל הצדיק הגדול הוא מת על קידוש השם, כי כל ימי חייו מסר נפשו בכל יום על קידוש ה', ובפרט בשעת מיתתו ממש, בוודאי הוא מת על קידוש ה', ועיקר המיתה על קידוש ה' היא בבחינת התפילה בבחינת דין של הבעל כח...בפרט מיתת הצדיקים שבחוץ לארץ...שמוסרים גופם שיקבור בחוץ לארץ, ששם יניקת הסטרא אחרא ונדמה לסטרא אחרא שהיא בולעת את הגוף הקדוש הזה, אבל זה הגוף הקדוש הוא בעל כח גדול ועומד להסטרא אחרא בצווארה עד שמוכרחת על ידי זה להקיא הקאות הרבה מקרבה ומבטנה וכו' עד שיגמור הצדיק מה שהתחיל כי אז אינו פוסק מלעסוק בבחינת תיקון התפילה הנ"ל עד שיגמור כרצונו בבחינת כצאתי את העיר אפרוש את כפי. כשיוצא מן העיר אל קברו אז יפרוש כפיו בתפילה הנ"ל עד שיגמור מה שרוצה, ועל כן שם על קברו יכול כל אחד להתתקן אפילו הגרוע שבגרועים...ועל כן שם הכל יתתקנו כראוי כל מי שיזכה לבוא לשם בחייו." ("ליקוטי הלכות" הלכות חול המועד הלכה ד' סעיף ט"ו)

ודברי רבנו ורבי נתן תלמידו "שופכים אור" על נבואת ישעיה ומאמר הזוהר הקדוש וכשם שמסר משה רבנו עצמו בעבורנו כך עתיד שוב "משה משיח" למסור עצמו עבורנו, וזהו פירוש הפסוק "אשר הערה למוות נפשו,ואת פושעים נמנה..." שמוסר עצמו וגופו הקדוש להקבר במקום ה"ארץ ציה" "והוא מחולל מפשעינו" שנעשה חול ונקבר בחוץ לארץ בשביל פשעינו כדי להוציא את כל "ניצוצי הקדושה" שבלעה הסטרא אחרא מחמת פשעינו.
ועליו נאמר "...והוא חטא רבים נשא" ובזאת נושא הוא את חטאי הרבים "ולפושעים הפגיע". "ופגיעה" היא כידוע מלשון תפילה כמו שפירש רש"י על פסוק "ויפגע במקום" שמרמז על ענין התפילה בבחינת דין שמתפלל הצדיק על הפושעים והחוטאים כאמור. וכן אפשר לפרש את דברי הזוהר הקדוש שביקש והתחנן "משה משיח" שלא יצטרך להקבר בחוץ לארץ ואת "תיקון הוצאת ניצוצי הקדושה" יעשה על ידי תפילה בבחינת דין כאמור, אך הקדוש ברוך הוא לא הסכים לכך והוא עצמו בגופו הקדוש הוצרך להכנס לתוך "לוע הסטרא אחרא" ולהקבר שם היות והוא עצמו בבחינת "התפילה" הזו כמו שאמר דוד "ואני תפילה" שאני בעצמי היא "התפילה" וכך נכנסת "התפילה" לתוך "בית הבליעה" של הסטרא אחרא על ידי שנקבר "משה משיח" שהוא רבנו הקדוש בחוץ לארץ באומן!

וכידוע דליכא מילתא דלא רמיזא באורייתא, ובודאי שמקום תיקון נשמות ישראל מקום "קבורתו של משה" שנברא בין השמשות של ששת ימי בראשית כמאמר חז"ל (פסחים נ"ד ע"א) בודאי שמרומז הוא בתורה הקדושה. ואביא כאן כמה וכמה פסוקים בהן נרמזה העיר "אומן" בתורה.

 כידוע התייעץ הקב"ה עם נשמות הצדיקים לפני בריאת העולם באם לברוא את העולם כמאמר חז"ל: "עם המלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ישבו נפשותם של צדיקים שבהן נמלך וברא את העולם" (ילקוט שמעוני בראשית א', י"ג) ובפרט התייעץ הקב"ה עם נשמת הצדיק יסוד עולם ואף התחייב רבנו להחזיר את כל העולם בתשובה. וענין זה מרומז בפסוק "...את מי נועץ ויבינהו וילמדהו באורח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודענו" (ישעיה מ', י"ד) את מי נועץ ויבנהו הן ר"ת "אומן" ומרמז שהסכים הצדיק לבריאת העולם ואף מקום תיקון הנשמות שהוא העיר "אומן" מרומז שם.
 וכן בפסוק (שהבאנו בראשית דברינו) "...ולא ישא אלוקים נפש וחישב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח" (שמואל ב', י"ד, י"ד) אלוקים נפש וחישב מחשבות הן ר"ת "אומן" שכידוע הקב"ה מקדים הרפואה למכה ומקום תיקון הנשמות לבלתי ידח ממנו נידח הוכן מראש והיא העיר "אומן" וכן "נפש" הן ר"ת של נחמן בן פיגא ושמחה.
 ובעניין התעוררות הגאולה נאמר "...כי ארובות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ" שהן ר"ת "אומן" ובסוף אותו פרק נאמר "...כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד" (ישעיה כ"ד, י"ח)
 נאמר בדוד המלך (שאגב רבנו מזרעו של דוד המלך כידוע, בין מצד אביו ובין מצד אמו כמובא ב"חיי מוהר"ן" סימן רל"ו) "ויתקבצו אליו כל איש מצוק וכל איש אשר לו נושא וכל איש מר נפש ויהי עליהם לשר ויהיו עמו כארבע מאות איש" (שמואל א', כ"ב, ב') ר"ת "אומן"
 "והחיתם את אבי ואת אמי ...והצלתם את נפשותינו ממוות" (יהושע ב', י"ג) ר"ת "אומן"
 "ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידינו ולא נפקד ממנו איש" (במדבר ל"א, מ"ט) ר"ת "אומן" ופירש בעל הטורים "ולא נפקד ממנו איש – לעבירות." ומרמז בכך שעל ידי אומן נזכה כולנו לתיקון העבירות שבידינו.
 "מי יודע ישוב וניחם האלוקים ושב מחרון אפו ולא נאבד" (יונה ג',ט) ר"ת "אומן" שע"י שניסע לאומן יומתקו הדינים מעלינו.
 "...ולא נודע מקומו אים" (נחום ג', י"ז) ר"ת "אומן" ומרמז על "קברו של משה" שנעלם "ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה".
 "יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו, ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עתובימו" (תהלים ב', ג'-ד') פעמיים ר"ת "אומן" ומרמז שמלכי ארץ ורוזנים יתאחדו במלמת גוג ומגוג כמובא במדרש להלחם בה' ובמשיחו הנמצא באומן.
 "וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו" (בראשית ל"ז, ג') סופי תיבות "אומן" ומרמז על "משיח בן יוסף" (שאף על יוסף חלקו אחיו וישנאו אותו) ולכן נרמז הדבר בסופי תיבות שבסוף הוא יהיה באומן ויעקב אבינו שמר את הדבר היינו שמר סוד זה. (ואמר רבנו יש צדיק אחד שהוא כלול משני המשיחים, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף "חיי מוהר"ן ו')
 "הוי כי גדול היום ההוא מאין כמוהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יוושע" (ירמיה ל', ז') סופי תיבות "אומן" מרמז שתבוא ישועתינו מאומן.
 "הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורוכב על חמור...והושיעם ה' אלוקיהם ביום ההוא כצאן עמו" (זכריה ט', ט"ז) סופי תיבות "אומן" שתתעורר הגאולה לבוא משם.
 "אשר נלחם אבי עליכם וישלך את נפשו מנגד ויצל אתכם..." (שופטים ט', י"ז) ר"ת "אומן" מרמז ש"משה משיח" כאמור ימסור נפשו כמו שנאמר במשיח "תחת אשר הערה למוות נפשו" (ישעיה נ"ג, י"ב)
וכן משה רבנו מסר נפשו עלינו (כאשר כתבנו בראשית דברינו) ואמר: "ועתה אם תשא חטאתם, ואם אין מחני נא מספרך" (שמות ל"ב, ל"ב) ר"ת "אומן" ומרמז ששוב ימסור משה נפשו עלינו ויצילנו בזאת שיקבר באומן כאמור
וכן ואם אין מחני נא נקראים מהסוף להתחלה "אני נחמן" כאמור.

שמו של משיח
 אמרו חז"ל: "שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם...ושמו של משיח דכתיב יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו". (פסחים נ"ד ע"א)
ועל זאת כתב בעל "ספר הבהיר" (המיוחס לתנא רבי נחוניא בן הקנה) "ינון שמו, משני נוני"ן, "נו"ן כפופה וארוכה" כלומר בשמו של משיח ימצאו שני נוני"ם נ כפופה ו – ן סופית כמו בשמו של רבנו נחמן.
 אמרו חז"ל: "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל" (ראש השנה י"א ע"א) ואכן רבנו נחמן נולד בראש חודש ניסן (ואף ניסן מתחיל ומסיים באות נו"ן) ובזאת הגיע "גאולת הדעת" לעולם ואכן אמר רבנו בפירוש שבינו ובין משיח אין שום הפרש ("חיי מוהר"ן רס"ו) וכתב בעל "שערי הלשם": "בניסן נגאלו בניסן עתידין להיגאל כי התחלת הגאולה יהיה בניסן..." (שערי הלשם חלק א' סימן כ')
 (כבר כתבתי בשם "ספר הבהיר" וכאן אביא את לשונו בשלימות) "שמיני מאי הוי, יש לו להקדוש ברוך הוא צדיק אחד בעולם וחביב לו, מפני שמקיים כל העולם כולו, והוא יסודו והוא מכלכלו ומצמיחו ומגדלו ומשמחו, אהוב וחביב למעלה, נורא ואדיר למטה, מתוקן ומקובל למעלה, מתוקן ומקובל למטה, והוא יסוד הנפשות כולם"

ובכן אותו צדיק אחד שייך למספר השמיני כמו שנאמר "שמיני מאי הוי" וכו' ואכן ראש חודש ניסן נקרא גם "יום השמיני" כמו שכתוב "ויהי ביום השמיני" (ויקרא ט', א') ופירש שם רש"י: "שמיני למילואים הוא ראש חודש ניסן..."
 נאמר בירמיה (כ"ג, ה') "הנה ימים באים נאום ה' והקימות לדוד צמח צדיק..."
ופירש בעל "המצודות דוד" – "אקים לדוד מזרעו צמח צדיק זהו מלך המשיח.
ועליו מתפללים אנו שלוש פעמים ביום בברכה מיוחדת בתפילת ה"שמונה עשרה" ומבקשים – "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח".
"צמח דוד" בגימטריא = 152
"נחמן" עם האותיות = 152
 וכן נאמר "הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח ובנה את היכל ה'." (זכריה ו', י"ב)
ופירש המלבי"ם – "מתחתיו יצמח – מן בניו"
"יצמח" בגימטריא = 148
"נחמן" בגימטריא = 148 בדיוק ממש.

ובכן, ודאי שהרוצה להכחיש זאת ולהקשות עורפו ולומר שכל מה שכתבתי בשם חז"ל הקדושים, הזוהר הקדוש, האר"י הקדוש ועוד ועוד שכנראה מתפרשים הם בדרך אחרת, (אף על פי שהוא ישאר עם המון "סימני שאלות"), והראשי תיבות, הסופי תיבות והגימטריות הן בדרך מקרה בעלמא, שהרי כידוע בחירה חייבת להישאר, וגם הכופרים בקדוש ברוך הוא ובתורתו באים באותה גישה ממש ומתעלמים מן האמת על מנת להמשיך ולחיות וללכת בשרירות ליבם, ועל אחת כמה וכמה בענין של ההתקרבות לצדיק האמת שכל גאולתנו הכללית והפרטית תלויה בו, בודאי שתהיה ותמשיך להיות בחירה בנושא כה חשוב זה, וכמאמר רבי נתן תלמידו הנאמן של רבנו נחמן: "ומי שזכה לעמוד לפניו, ראה בזה חידושים נפלאים ונוראים...מלבד הנסתרות, כי לא גילה אפילו כטיפה מן הים, כי היה סתום ונעלם מאוד בתכלית ההעלם, ועדיין אורו הגדול סתום ונעלם מאוד מן העולם, עד שיבוא משיח צדקנו במהרה בימינו." ("חיי מוהר"ן" רמ"ג)
וממילא החפץ באמת לאמיתה והחס על חייו לנצח ישפיל גאוותו וירוץ ויציל את נפשו וישתדל להתקרב לצדיק האמת וללמוד ספריו הקדושים ולקיים עצותיו שהן עצת ה'!

ואסיים דברי בדרוש ששמעתי מהרב דוד בן נעים שליט"א ועליו אוסיף נופך משלי בס"ד. נאמר בברכת שבט גד המופיעה בפרשת "וזאת הברכה": "ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקוד, וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון ויתא ראשי עם צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל." (דברים ל"ג, כ'-כ"א)

חלקת מחוקק ספון – קברו של משה
ופירש רש"י שם: "כי שם חלקת מחוקק – כי ידע אשר בנחלתו חלקת שדה קבורת מחוקק, והוא משה." "ספון – אותה חלקה ספונה וטמונה מכל בריה, שנאמר ולא ידע איש את קבורתו."
ובעל ה"אור החיים" הקדוש כתב שם: "...פירוש חלקו של מחוקק שהוא משה ספון...וטעם הדבר להביא ראשי עם כאומרם ז"ל (ספרי כאן) להביא דור המדבר לעולם הבא. והוא אומרו ויתא ראשי עם, וקראם ראשי עם לפי שהם תחילת קנית ישראל לעם סגולה."
כלומר היוצא מדברי בעל ה"אור החיים" הקדוש שע"י "קברו של משה" יזכו גם דור המדבר לחיי העולם הבא. ואגב ממשיך ואומר בעל ה"אור החיים" הק' ששבט גד בחר לגור בחוץ לארץ ולא בארץ ישראל אע"פ שאמרו חז"ל שכל הדר בארץ ישראל או כל הקבור בה יש לו חלק לעולם הבא, לא חשש שבט גד לזאת משום שכשם שיביא משה את דור המדבר לעולם הבא, כך יביא אותם לעולם הבא בזכות קברו של משה הנמצא בנחלתם.

דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא
ומקור הדבר שלדור המדבר אין להם חלק לעולם הבא, היא הגמרא במסכת סנהדרין: "תנו רבנן דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא! שנאמר 'במדבר הזה יתמו ושם ימותו' יתמו בעולם הזה ושם ימותו בעולם הבא, ואומר 'אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי' דברי רבי עקיבא.
רבי אליעזר אומר באין הם לעולם הבא שנאמר 'אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח' אלא מה אני מקיים 'אשר נשבעתי באפי'? באפי נשבעתי וחוזרני בי!
רבי יהושע בן קרחה אומר לא נאמר פסוק זה אלא כנגד דורות הבאים! 'אספו לי חסידי' אלו צדיקים שבכל דור ודור" (סנהדרין ק"י ע"ב)
ורואים אני שלכאורה רבי עקיבא ורבי יהושע בן קרחה סוברים שדור המדבר אינם באים לעולם הבא, ולעומתם סובר רבי אליעזר שדור המדבר באים לעולם הבא. (ובהמשך דברינו בס"ד ניישב מחלוקתם ויתברר שאלו ואלו דברי אלוקים חיים ובאמת אין כאן מחלוקת אלא אדרבה יש כאן "השלמת התמונה".)

הינך שוכב וקם – וקם העם הזה
חלקו רבותינו במסכת סנהדרין (דף צ' ע"ב) בפירוש הפסוק "ויאמר ה' אל משה הינך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ..." (דברים ל"א, ט"ז)
האם המילה "וקם" מתייחסת למשה רבנו כלומר הינך שוכב עם אבותיך וקם, שמשה רבנו יפטר מן העולם ויקום שוב ומכאן ראיה לתחיית המתים שכתובה היא בתורה, או שמא פירוש הפסוק הוא כפשוטו הינך שוכב עם אבותיך, וקם העם הזה, והכוונה שיקום העם הזה ויזנה אחרי אלוהי נכר הארץ ומכאן ראיה שהקדוש ברוך הוא יודע את העתיד לקרות? ולא הכריעו חז"ל לכאן או לכאן ונשאר פסוק זה מהפסוקים שלא הכריעו בהם חז"ל.

משה יקום בדור האחרון ואתו כל דור המדבר והערב רב
ועל זאת כותב האר"י הקדוש בספרו "שער הגלגולים" (הקדמה כ') "...ושניהם אמת כי הנה עתיד משה עצמו יחזור בגלגול בדרא בתרא (בדור האחרון) ואז יקום...גם אז בדרא בתרא, יתגלגלו כל דור המדבר עם הערב רב, וזה וקם העם הזה...וזאת כדי שמשה יחזור לתקן את הדור ההוא, וגם דור המדבר עצמו, עם הערב רב, כולם יתגלגלו בדרא בתרא, כימי צאתך מארץ מצרים, וגם משה יקום בתוכם..." עד כאן דברי האר"י הק'.
כלומר, היות וחז"ל לא הכריעו את פירוש הפסוק והאם תיבת "וקם" מתייחסת לפניה כלומר למשה שיקום או לאחריה לעם שיקום, אם כן שניהם אמת וגם משה יקום בדור האחרון וגם העם הזה יקום בדור האחרון דהיינו דור המדבר והערב רב שנכחו בשעת אמירת דברים אלו למשה רבנו.
ובכן מדברי חז"ל שהביאם בעל ה"אור החיים" הק' מובן בפירוש שמשה רבנו על ידי קברו יביא את דור המדבר לעולם הבא.
ומדברי האר"י הק' מפורש שישוב משה רבנו בדור האחרון ואיתו ישובו כל נשמות דור המדבר והערב רב וזאת על מנת לתקנם ולהביאם כאמור לעולם הבא.

ובכן למעשה איך יקרה הדבר?
ואם כן מה שחסר לנו הוא איך בדיוק נעשים הדברים למעשה??!!
ובכן באם נדייק בלשון הפסוק נראה שלא נאמר כי שם חלקת מחוקק קבור אל נאמר כי שם חלקת מחוקק ספון כלומר בחלקו של גד ”ספון" סודו של קברו של משה וכאשר נתבונן בפסוק בו פונים בני גד וראובן למשה ואומרים: נחנו נעבור חלוצים לפני ה' ארץ כנען ואתנו אחוזת נחלתנו מעבר לירדן. (במדבר ל"ב, ל"ב)
נמצא שם את סודם של "בני גד". פסוק זה מתחיל ומסיים באות נו"ן כשמו של רבנו נחמן ובמילים ואתנו אחוזת נחלתנו מעבר נמצאות ראשי תיבות "אומן", לרמז שעל ידי "קברו של משה" כשישוב בגלגול בדור האחרון יזכו דור המדבר - "ראשי עם" לתיקונם ויביאם לעולם הבא.

רבי עקיבא, רבי יהושע בן קרחה, ורבי אליעזר משלימים התמונה
וכאשר נתבונן על מחלוקתם של רבי עקיבא, רבי יהושע בן קרחה ורבי אליעזר במסכת סנהדרין, יתברר לנו שבאמת אין מחלוקת ביניהם אלא אדרבה משלימים הם לנו את "התמונה" כאמור. רבי עקיבא דיבר על דור המדבר בתקופת התנ"ך שאז חלקו הם על משה רבנו ואיבדו חלקם לעולם הבא.
רבי אליעזר דיבר על נשמות דור המדבר שישובו ויתגלגלו בדור האחרון ויתוקנו על ידי משה רבנו שאף הוא ישוב ויתגלגל בדור האחרון ויזכו שוב בחלקם בעולם הבא.
ורבי אליעזר נסמך על הפסוק "איספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח" (תהילים ז', ה') ותירגם רבי יונתן בן עוזיאל "כנושו לוותי חסידי די גזרו קיימי וקיימו אורייתא ואתעסקו בצלותא דאמתילא לקורבנא" פירוש – התאספו אלי חסידי מקיימי ציוויי ומקיימי התורה ועסקו בתפילה שנמשלה לקרבן. ואכן רבנו נחמן ציוה עלינו על חסידיו להתאסף אצלו ולבא אליו לקברו בראש השנה ולעסוק שם בתורה ובתפילה וכך נזכה שוב לחיי העולם הבא.

וזו אם כן הכרעת רבי יהושע בן קרחה שאמר "לא נאמר פסוק זה אלא כנגד דורות הבאים! איספו לי חסידי, אלו צדיקים שבכל דור ודור".

בניסן נגאלו בתשרי עתידין ליגאל – בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל
ולפי זאת יתורצו גם דברי חז"ל שאמרו "...רבי אליעזר אומר ...בניסן נגאלו בתשרי עתידין ליגאל. רבי יהושע אומר...בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל." (ראש השנה י' י"א)
שרבי יהושע הסובר שבניסן עתידין ליגאל מתייחס להולדת רבנו שהיתה בראש חודש ניסן ובזאת הגיע "אורו של משיח" לעולם.
ורבי אליעזר הסובר שבתשרי עתידין ליגאל מתייחס לקבורת "משה משיח" שנקבר בסוכות בתשרי שאז כאמור נכנס רבנו לתוך לוע הסטרא אחרא והחל בתיקון הוצאת "ניצוצי הקדושה" שבלעה הסטרא אחרא גם כך התאפשר לדור המדבר לזכות לתיקונם הנצחי סוף סוף על ידי שיתאספו אצלו על קברו ובפרט בראש השנה.

האם עדיף לעלות את עצמותיו של רבי נחמן לארץ הקודש?
ובענין שאלתך האם לא היה ראוי יותר להעלות את עצמותיו של רבי נחמן לארץ הקודש, ובכן, אחרי כל מה שכתבנו ונוכחנו שקברו של רבנו הוא "קברו של משה" שעל ידו נזכה כולנו לתיקוננו כהבטחת רבנו בפירוש ונזכה לבא לעולם הבא, ובפרט שהזוהר הקדוש אומר שאלמלא ו"משה משיח" לא יהיה קבור שם בחוץ לארץ הרי לא נצא חלילה מהגלות שהרי רבנו עושה שם שליחות של "פדיון שבויים" ומוציא מלוע הסטרא אחרא את כל ניצוצי הקדושה שבלעה אם כן בודאי שאין לנו לערב את שיקולי שכלנו האנושי במהלך אלוקי שנסתר מבינתנו, ומי אנו שנבוא ונאמר דעה בענין נשגב זה.

ויהי רצון שנזכה כולנו לצמיחת קרן ישועה ולהתגלות אור הצדיק בעולם, ויתקרבו כולם אליו ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים ובא לציון גואל אמן ואמן.